"חִזְקוּ וְאִמְצוּ.. כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ" (דברים לא, ו)

רש"י מפרש: "לֹא יַרְפְּךָ" - 'לא יתן לך רפיון להיות נעזב ממנו'.

במהלך חייו באים לאדם ניסיונות המוציאים אותו משיגרת חייו. רש"י מגלה לנו שהקב"ה לא ייתן לאדם רפיון ליפול בניסיון ומעניק לו את היכולות לעמוד בה.

בברכת "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר" אנו משבחים את הקב"ה שהוא "בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם", בעלי המוסר מצאו במילים אלו מסר של עידוד וחיזוק - הקב"ה גּוֹזֵר על האדם ניסיון, ויחד עם זאת גם מְקַיֵּם ומחזק אותו שיוכל לעמוד בניסיון.

נאמר בתהלים (קמז, טז): "הַנֹּותֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר, כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר", ביארו המפרשים:

הקב"ה  נותן שֶׁלֶג רק כמידת הצָּמֶר שיש באותו מקום כדי שיוכלו בני האדם להתכסות בו ולהתחמם מפני השלג, ומביא כְּפוֹר רק כמידת האֵפֶר שיש באותו מקום כדי שיוכלו לחמם בו את התנור ולהתחמם.

אך מי הוא זה הזוכה לכוחות אלא על ידי הקב"ה? הרב אליהו דסלר זצ"ל (מכתב מאליהו חלק ג) כתב:

בברכות השחר אנו אומרים "הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ" - דווקא לעייף! דהיינו, אדם שמשתדל ומשתמש בכוחותיו עד עייפות, הוא הזוכה לכוחות מחודשים וגדולים יותר מהקב"ה.

"ותן חלקנו"