"וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל. ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא וה' אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה" וגו' (דברים לא,א-ב). 'ואזל משה למשכן בית אולפנא ומליל ית פיתגמיא האילין עם כל ישראל' (תרגום יב”ע). '"וילך משה – הלך אל כל שבט ושבט להודיעם שהוא מת, שלא יפחדו. וחזק לבם בדברי יהושע, על כן כתוב אחריו: "ואתה תנחילנה אותם” (דברים ל״א:ז׳)' וכו' (ראב”ע). '"וילך משה" - כאשר השלים כל דבריו אז הלכו כל הנצבים לפניו והטף והנשים איש לאהליו, ולא הוצרך הכתוב להזכיר זה כי כבר אמר (לעיל כט ט יא) "אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם" וגו' "לעברך בברית ה' אלקיך", ואחר עברם בברית ילכו מפניו. ויאמר הכתוב עתה כי משה הלך ממחנה לויה אל מחנה ישראל לכבדם, כמי שירצה להפטר מחבירו ובא ליטול רשות ממנו' (רמב"ן). כידוע יש בכל אחד מישראל ניצוץ ממשה רבנו, ובת"ח יש עוד יותר מהניצוץ של משה רבנו, ובגדול ומיוחד בדור יש עוד יותר מהגילוי הזה. נראה שיש כאן רמז על הת"ח הגדול שבדור שיש בו גילוי גדול של ניצוץ משה רבנו, שזהו שמשה הלך כאן וחיזק את העם אחר יהושע שינהיג אחריו, וביהושע מרומז על ניצוץ ממשה רבנו: 'כיוצא בדבר אתה אומר: (במדבר כז, כ) "ונתתה מהודך עליו", ולא כל הודך; זקנים שבאותו הדור אמרו: פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה' (ב"ב עה,א), שזהו שיש בו גילוי הוד שניתן עליו ממשה, וזהו כלבנה שמאירה מכח החמה, שזהו שמתגלה בו ניצוץ מאיר ממשה. שזה מרמז על שבהמשך יהיה בכל דור ניצוץ מהתגלות משה, אולי זה מרומז במדרש שדרשו כאן: '"וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם”, אֶתְמוֹל (משלי כא, כב): "עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה”, מִן הַשָּׁמַיִם, וְעַכְשָׁו נִטְּלָה מִמֶּנּוּ וְנִתְּנָה לִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן' (דברים רבה ט,ב), שמעבר לפשט שהמנהיגות הועברה ליהושע, אולי מרמזים על מעלת משה רבנו שעלה לקבל את התורה, ועכשיו הועברה ליהושע, שזהו שיש בו גילוי ניצוץ של משה. משה בא ליפרד מישראל לכבדם כאדם שנפרד מחברו, שזהו כרמז שיש קשר חיבור ביניהם, שכך המנהיג של הדור משפיע לכל ישראל כבוד מקדושתו שקשורה לניצוץ משה, שקשור לכולם ומשפיע לכולם מהניצוץ הגדול שבו, וזה מביא כבוד לישראל. משה הלך לכל שבט ושבט, ולא לכולם יחד, כרמז שגם המיוחד שבדור לא כולם מתגלים בקשר אליו אותו דבר, שיש שיותר מחוברים ויש שפחות, כל אחד וגילויו; אבל הוא בא לכולם כרמז שהמנהיג מחובר ומשפיע לכולם ולא מסתגר בקהילתו שלו. משה הלך לאהל הלימוד (ראה ב'תורת המקרא' “וילך" אות ב', שמסביר מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א שהיה אהל שבו משה היה מדבר ומלמד לעם, לעומת האהל של המשכן שבו היה מקבל את התורה מה'), כרמז שמדובר על מנהיג שקשור לגילוי תורה בעולם (ולא סתם מנהיג), שממשיך להעביר את התורה בעולם כעין משה (אולם זה לא כמשה שהביא את התורה, כמו שהמשיך לקבלה במשכן, אלא כמו שמשה לימד לעם את התורה, שכך המנהיג של הדור מגלה תורה בכלל ישראל). משה אומר: "לא אוכל עוד לצאת ולבוא"; '"לא אוכל עוד לצאת ולבוא" - יכול שתשש כחו? תלמוד לומר: "לא כהתה עינו ולא נס לחה". אלא מהו לא אוכל? איני רשאי, שניטלה ממני הרשות וניתנה ליהושוע' (רש"י). שזהו שהועברה ההנהגה ליהושע (ע”פ ה'), שכך בכל דור יש את גילוי משה שמועבר למנהיג שבדור. לכן אח"כ מופיע מצוות הקהל (פס' י-יג) שהמלך קורא בתורה לפני העם, שזה מרמז על המנהיג שמגלה תורה בישראל, שהוא כהמשכו של משה שכאן פסקה הנהגתו. נראה לי שמרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א היה בו גילוי של ניצוץ משה רבנו כמנהיג שבדור, שלכן השפיע רבות הן כרב ראשי וכפוסק גדול שפסיקותיו משפיעות בהלכה בכלל ישראל, והן שקבע את הפקודות הדתיות בצבא שמחייב את כולם בצבא, שכך כלל ישראל נפגש עם התורה (גם אותם שגדלו בניתוק גמור מכל זיק של קשר לדת, כשמגיעים לצבא נתקלים ומתוודעים ע"י הפקודות לתו"מ). כח זה השפיע עד כדי כך ששמעתי שבתקופתו כרב ראשי לת"א הוא מנע שם פתיחת בתי קולנוע בשבתות (לכן היצה"ר עשה מלחמה גדולה וביזוי רב שביזוהו [במקרה האח והאחות] די בתחילת היותו רב ראשי כדי שכך יפחת כוחו בעיני האנשים, שיקפצו על מציאה שהנה אפילו יש רבנים נגדו, וכך לא יכל למלאת את כל הארץ בקדושה וטהרה; גם אם אותם רבנים חשבו שזה לשם שמים, זה היה עצת היצר כמו שמוכח במציאות שפגע בהחלת התורה ומצוותיה בארץ שלא הצליח כמו שעשה בצבא. וכן מרן הרצי”ה זצ"ל צעק שזה הכל נעשה ממחשבה רעה – בשביל לפגוע בכבוד הרבנות, ואז הרעש שכך ברובו [וכן היה רב שאמר שזה הכל נעשה מקנאה שקינאו במרן הגרש"ג זצוק"ל זיע"א בשל היותו הגדול של ישיבת חברון]). בפס' כאן נאמר שיהושע ינהיגם בנחלת הארץ, אולי זה רמז שמי שקשור לכיבוש ונחלת הארץ מוכח שהוא גדול אמיתי שיש בו ניצוץ משה, שכך היה רשב"ג ראש מועצת המלחמה במרד הגדול, ומתתיהו בחשמונאים, ור"ע במרד בר כוכבא (שהיה נושא כליו של בר כוכבא), שה' נמצא בקרב מחנה הצבא, ובנחלת א”י יש תוספת להשראת השכינה, שזהו קשר וחיבור גדול לקב"ה כעין שמשה היה מחובר לשכינה. כך גם מרן הגרש"ג זצוק"ל זיע"א היה רב ראשי לצבא, ובפרט בזמן כיבוש הארץ במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים, בהם נלחמנו וכבשנו את הארץ. גם נראה לי שמרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן זצוק"ל זיע"א היה בו כך בדומה, שהיה ממקימי ישיבות ההסדר, וראש ישיבות ההסדר, והשפיע רבות במדינת ישראל (גם בפעולותיו, וגם שהיו באים מנהיגים בכל המגזרים להתייעץ איתו), והרבה חיבור לתורה ומצוותיה בציבור הדתי לאומי ובכלל הציבור בארץ עד שאמר עליו מרן הראשל"צ הגאון הרב מרדכי אליהו זצוק"ל זיע"א שהוא גדול המחזירים בתשובה בדורנו. יהיה רצון שזכות הת"ח, ובפרט זכות גדולי הדור בעלי ניצוץ גדול ממשה רבנו תעמוד לנו במלחמה על אויבנו כמו שחיזק משה את יהושע. ויקויים בנו זכות גילוי התורה לעמידה במלחמה: 'א"ר יהושע בן לוי: מאי דכתיב: (תהלים קכב, ב) "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם"? מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה' (מכות י,א).