chiddush logo
נכתב על ידי אלון, 18/8/2024

 

אומר שלמה המלך (משלי יח, א): "לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד" - התאוות ורצונותיו האישיים, גורמות לאדם להיות נפרד, הן בדברים שבין אדם למקום, הן בדברים שבין אדם לחבירו והן ביחסים שבין איש ואשתו.

תאווה היא בראש ובראשונה דבר אישי. אני רוצה כך וכך, וממילא כשאני רוצה - אני נפרד ממך. כאשר האדם נכנע ונגרר אחר התאוות, מאוויי הלב וסיפוק הרצונות האישיים שלו - במוקדם או במאוחר מוכרח להגיע הפירוד, לא ייתכן אחרת.

כאשר אחד מבני הזוג נגרר אחר תאוותיו, אחר רצונותיו האישיים, כאשר היצרים הם ששולטים על האדם - אחריתו של זוג זה ידועה. אך אם רוצים בני הזוג בקשר אמיתי, איכותי ובר קיימה - הדרך האחת היא: ביטול התאוות והדחפים האישיים, לאי עשיית כל שהלב חושק - לשים סייגים וגבולות לרצונות האישיים.

 

הרב יוסף אליהו שליט"א, מהספר - "שיחות לספר שמות" משנת הרב אביגדור הלוי נבנצל שליט"א

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (1)
משה אהרון (18/8/2024)
בס"ד.
מבלי להמעיט בפירוש המרחיב או המושאל היפה כשלעצמו.
ראוי גם להביא הפשט. לעניות דעתי כלהן :
המילים : "לתאווה יבקש נפרד" הן המשך לפסוק הסמוך מעל בסוף פרק יז'
המדבר על אויל מחריש והשתקן "הרוכשים" חוכמה בטריק של פאסיביות .
והכל בשיח קבוצתי של רבים .
אלא שהוסיף בעל המשלי, שאותו האחד שזוכה כאמור לחוכמה בשתיקתו.
כשמדובר בנושאים של תאווה הוא דווקא מתעורר ועוד מבקש להיות נפרד, יחיד ודומיננטי בדעתו ועד כדי האיפכא מהפסיביות של מחריש ושותק .
וכדי "בכל תושיה יתגלע = יתפרץ.
משה אהרון