רק עם חכם ונבון וגוי גדול
נכתב על ידי משה אהרון, 7/8/2024
בס"ד.
רק עם חכם ונבון וגוי גדול
=================
עם חכם ונבון משתכלל לכלל "גוי גדול" להראות לעולם כי חוקי התורה ומשפטיה הם בבחינת צדיקים...... רק אז נוכח העולם בשניים :
א- חוכמתינו ובינתינו מקורה בתורה
ב- וכשהוא נוכח שחוקי התורה ומשפטיה צדיקים במובן שהם הם בלבד יביאו צדק לכל העולם רק אז יוצא הוא [העולם] בפרץ של תשבחות על גדולת העם הזה ......
וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּיהוָה, אֱלֹהֵיכֶם--חַיִּים כֻּלְּכֶם, הַיּוֹם. ה רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי, יְהוָה אֱלֹהָי: לַעֲשׂוֹת כֵּן--בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. ו וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם--כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים: אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה. ז כִּי מִי-גוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו, כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ, בְּכָל-קָרְאֵנוּ אֵלָיו. ח וּמִי גּוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם, כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם.
הנה כי כן, אל לנו לנתק בין כל המכלול הנ"ל .
לשלוף ולנפנף אך בליבה התוצאתית האמורה [בפסוק וחצי או שניים ],מתוך כל המכלול המצוטט לעיל .
הנה אם כן, התוצאה של קריאת ההתפעלות של העולם על היותינו עם חכם ונבון וכדי היותינו :"גוי גדול"
תלויה באלה :
חייבים להיראות כי הדבקותינו בה' אלוהינו משמעה : "חיים" .
לרומם את ערך החיים וקדושתם לכלל ערך על .
חייבים לקיים : וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם--
בלי הפגנת התכלית של גם שמירת ערכי האדם וגם עשייה וקיום המצוות לעולם לא יתקיים ההמשך לאמור :
כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים: אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל".
עיני העמים צריכות להווכח בזיקה של מחד:
חוקים ומשפטים צדיקים [שמביאים כאמור צדק לעולם ולכל אדם באשר הוא אדם] .
ומאידך שאנו במו עצמנו מגלמים את הצדק האין סופי שבחוקי התורה ומשפטיה.
עם יד על הלב, אנו באמת מיטיבים להראות לעולם את צידקתם של כל חוקי התורה ומשפטיה. האם אנו כפי שאנו מצטיירים כיום אפשר להגיד עלינו שאנו :"גוי גדול" גם בחוכמה וגם בבינה.
היהדות מזמן הייתה צריכה כבר לכתוב את הסדר השביעי :
מסכת ייחודית על ערך וקדושת האדם וחייו.
משמעות היות האדם - כצלם אלוהים .
תחת זאת. אנו מוסיפים לנפנף אל מול הגויים ב"סדין אדום" של היות "אדם", כאושייה , שייך ורלוונטי בכלל אך לעם היהודי .
תמיד אפשר לנפנף אל מול הגויים באין סוף עוולותיהם אך להסתפק אך בכך ולא להקדים ולרתום הסוסים לפני העגלה היא איוולת .
למצער בריחה מהאמת. והתחמקות מלקיים הוראות התורה לעניין זה.
רק באחריותינו,,, שנגיע סוף סוף למצב שהעולם יאמר רק [דגש על רק] דבר אחד לאמור :
"וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה."
ולבסוף, היהדות האורטודוסקית גם ברחה מהתמודדות תיאולוגית עם השואה. עליה ניבא משה רבנו בשלהי פרשת וילך ובטרם הסתלקותו לאמור : "וקראת אתכם הרעה באחרית הימים....".
בריחה זו לבד ממעידה על אמונה פגומה לעולם לא תאפשר לעולם לקיים "ואמרו.......
המלאכה עוד רבה לשמור ולעשות ......
משה אהרון
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
