הֲשָׁבַת גְּמוּל לַמִּדְייָנִים.

שיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן 

©

וַיְהִי הַיּוֹם בַּמִּדְבָּר

אַכְזָר מַר וְנִמְהָר

עֲנָנִים כִּסּוּ שָׁמַיִם

מַלְאָכִים לָטְשׁוּ עֵיניַיִם.

אוֹי לָעָם נְקִי כַּפַּיִם

מֵהַתּוֹרָה הִרְפָּה יָדַייִם

נִלְכַּד בְּמַלְכֹּדֶת בִּלְעָם

הֶחָפֵץ לְבַלָּעָם - לַהֲבִיסָם.

וַיֹּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים

נִגְרַר לַחְטֹא חֲטָאִים

בִּבְנוֹת מוֹאָב שָׂם עֵינָיו

לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ אִתָּן חָשַׁב.

אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה

לְהִדָּבֵק לַעֲבוֹדָה זָרָה

לִשְׁכֹּוחַ מֶלֶךְ עֶלְיוֹן

לְהִיצָּמֵד לְבַעַל פְּעוֹר.

 מֹשֶׁה נִיצַּב עַל הַסְּלָעִים

מַקְשִׁיב לְצִוּוּי עֶלְיוֹנִים

הֲשָׁבַת גְּמוּל לַמִּדְייָנִים

הַעֲלָאַת אוֹרָה לַיְּהוּדִים.

הערה: השיר בהשראת פרשת פנחס [חומש במדבר]