"ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך. וידבר העם באלקים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל. וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל. ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו בה' ובך התפלל אל ה' ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם" וגו' (במדבר כא,ד-ז). '"וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים". מה ראה ליפרע מהם בנחשים? לפי שנחש פתח בלשון הרע תחלה ונתקלל, ולא למדו ממנו. אמר הקדוש ברוך הוא: יבא נחש שהתחיל בלשון הרע תחלה ויפרע ממספר לשון הרע, שנאמר (קהלת י): "ופורץ גדר ישכנו נחש". ד"א: למה פרע מהם בנחשים? הנחש אפילו אוכל כל מעדנים שבעולם מתהפכים בפיו לעפר, שנאמר (ישעיה סה): "ונחש עפר לחמו", ואלו אוכלין את המן שנהפך למטעמים הרבה, שנאמר (תהלים ק): "ויתן להם שאלתם", ואומר (דברים ב): "זה ארבעים שנה ה' אלקיך עמך לא חסרת דבר"; יבא נחש שאוכל מינין הרבה ובפיו טעם אחד, ויפרע מן אוכלים מין אחד וטועמין מינין הרבה. "הנחשים השרפים" – ששורפים את הנפש. ר' יודן אומר: "הנחשים השרפים" – שהיה הענן שורף אותם ועושה אותן גדר למחנה, להודיעך נסים שעשה להם הקב"ה אותן גירה בהן' (במדבר רבה יט,כב). מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן זצוק"ל זיע"א ('בארץ לא זרועה', 'נחש הנחושת – הכרת טובה לה'') הסביר שנחש מבטא כפיות טובה, ולכן זהו כמו חטא בנ"י שתלונתם היתה כפיות טובה על מה שה' נתן להם בנס. נראה שדברי ר"י זה הסבר מדוע דווקא נענשו בנחשים (ולא רק מסביר את הפס' מדוע נקראו "שרפים”, ולכן מדגיש שאותם גירה בישראל), שכיון שהיו רואים את הנחשים בגדר אז ראו בעיניהם בחוזק את הנס שה' היה עושה להם, ולכן בכפיות טובה שלהם על ניסי ה' זה התקשר גם לנחשים. אולי אפשר להוסיף לדברי המדרש שזה כנגד חטא הנחש הקדמוני, שבתלונתם השוו בנ"י בין משה לה': '"וידבר העם באלקים ובמשה" – השוו עבד לקונו' (במדבר רבה יט,כא), לכן עונשם היה בגילוי של נחש כנגד הנחש הקדמוני שגם הוא בדבריו בחטאו השווה בין הקב”ה לבני אדם: "כי ידע אלקים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלקים ידעי טוב ורע" (בראשית ג,ה). אולי גם אפשר שעונשם בנחשים זה כנגד הנחש הקדמוני כרמז לחטא עץ הדעת, שבחטאם נאמר: “ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל" (שם,ו) שזה מזכיר את תלונות בנ"י על המן, שזה היה בשל שלא יכלו לאכול ואף לא לראות את פירות א"י: '"ונפשנו קצה בלחם הקלוקל" שלא היה יכול לטעום אותו הדור מפירות הארץ כלום. אמר ר' עקיבא: כשהיו מגלים להם התגרים הסל שבא מן פירות הארץ היו מתים, שנאמר (דברים א, לה): "אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה" וגו', כל טוב הבא מן הארץ; לכך "ותקצר נפש העם בדרך" הם שרגנו "ונפשנו קצה”' (במדבר רבה שם). שכך פירות א"י זהו כעין גילוי של עצי הפרי של גן עדן, שבא"י זהו גילוי של גן עדן בעולם, כעין רמז בפס': "ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן" (יחזקאל לו,לה). וכעין דברי הראב"ע: '"חלקת השדה" — חלק בשדה. והזכיר זה הכתוב, להודיע כי מעלה גדולה יש לארץ ישראל, ומי שיש לו בה חלק, חשוב הוא כחלק עולם הבא' (ראב"ע; בראשית לג,יט), שזה כעין חלק עוה"ב כך שזהו כעין גן עדן. ממילא פירות גן עדן שממיתים זהו כעין גילוי של עץ הדעת שהביא מיתה לעולם, ונאמר לאדם: "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות" (בראשית ב,יז), שכך היו מתים אם היו אוכלים מפירות א"י. ומה שהביא את חוה לחטוא זה דברי הנחש ושראתה "כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים", שיש גילוי של מאכל וראיה, שכך אם היו אוכלים או רואים את פירות א"י מיד היו מתים. וכן חטאה שראתה "ונחמד העץ להשכיל", שכך בנ"י חטאו שהתלוננו על המן כשמטרתו היתה כדי שבנ"י יתחכמו וישכילו בתורה: 'אמר הקדוש ברוך הוא: אם אני מוליכן דרך פשוטה, עכשיו מחזיקין איש איש בשדה ובכרם ומבטלין מן התורה; אלא אני מוליכן דרך המדבר ויאכלו את המן וישתו מי באר, והתורה מתיישבת בגופן' (תנחומא "בשלח" סימן א). וכן: ' ... מכאן היה ר' שמעון בן יוחאי אומר: לא נתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן. הא כיצד? היה יושב ודורש ולא היה יודע מהיכן אוכל ושותה ומהיכן היה לובש ומתכסה, הא לא נתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן' וכו' (מכילתא; שמות טז,ד). לכן כאן שחטאו בדיבורם נגד המן היה בזה גילוי כעין בחטא עץ הדעת שחטאו בהקשר לחכמה – "להשכיל". לכן כיון שבעץ הדעת מי שגרם לחטאם היה הנחש, אז כאן כשחטאו והיה בזה גילוי כעין חטא עץ הדעת, בא העונש ע"י הנחש. אולי בפשטות הם התלוננו על המן שיורד משמים, שלא רצו משמים אלא מהארץ, אז עונשם בא ע"י הנחש שהוא הכי קרוב לקרקע, שאין לו רגלים אלא הולך על גחונו. אולי אפשר גם שהם טענו נגד המן שהיה משפיע עליהם להיות ת"ח, ולכן עונשם בנחש כנגד גילוי ת"ח: 'ואמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק: כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם' (יומא כב,ב-כג,א). עוד אפשר שבנ"י התלוננו על שה' ומשה הוציאום ממצרים: "וידבר העם באלקים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר" וגו', וכשה' שלח את משה להוציא את בנ"י ממצרים אמר לו שיעשה אות בנחש כמופת שה' שלחו להוציא את בנ"י, שזה משום שמלכות מצרים מסומלת כנחש (תנחומא "וארא" סימן ד); לכן עכשיו שהתלוננו למה ה' ומשה הוציאום ממצרים (כעין שרצו להשאר תחת מלכות מצרים, וכן שלא תעשה השליחות שמשה בא בשם ה' להוציאם ממצרים) היה עונשם בגילוי של נחש.