מפירוש רש"ר הירש לתורה – פרשת נשא
מפירוש רש"ר הירש לתורה – פרשת נשא
במדבר ה,ב: צַו,
אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וִישַׁלְּחוּ מִן-הַמַּחֲנֶה, כָּל-צָרוּעַ וְכָל-זָב;
וְכֹל, טָמֵא לָנָפֶשׁ: מה משמעות שלושה סוגי הטומאה הנזכרים: מצורע, זב וטמא
מת? רש"ר הירש: "הם כנגד שלושת המחנות שמתוכם הם
משתלחים ... נגעי הצרעת ... הם אצבע אלוקים המורה על עוולה חברתית. שילוח
המצורע נועד להביא לידי טהרה חברתית, ולפיכך מובן שהמצורע משתלח גם ממחנה ישראל.
זב וזבה קשורים לתחום טהרת ענייני האישות, אך הטהרה בחיי האישות היא חובתם הראשונה
של כל המבקשים לרומם עצמם ברוחניות ולהתקרב אל ה'. ... האדם עצמו קרוב אל ה' גם בחייו ... ובמותו כשהוא
בלתי כבול, חוזר כל כולו אל ה'. לא האדם מת, אלא האדם החי הדומה לאלוקיו, השולט
בעצמו בכוחו המוסרי ... הוא המספר כבוד אל ומסדר שבחיו לפניו". שילוח ממחנה
ישראל, מהתא המשפחתי, ומהגוף האישי.
ה,יב: אִישׁ
אִישׁ כִּי-תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל: מה עניין מעילה ('למעול
מעל בה'") ליחסי אדם ואשתו? רש"ר הירש: "ללמדנו שקשר הנישואין
בין איש לאשתו, קדוש הוא לה'".
ה,יד-טו: וְעָבַר עָלָיו
רוּחַ-קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת-אִשְׁתּוֹ ... וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת-אִשְׁתּוֹ,
אֶל-הַכֹּהֵן, וְהֵבִיא אֶת-קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ: מדוע אדם טורח
להביא את אשתו אל הכהן ולא מגרשה? רש"ר הירש: "תכליתה העיקרית (של
הבדיקה) – לאפשר את המשך הנישואין ... הבעל מביא את קרבן אשתו, הוא רוצה
בהמשך קיומם של הנישואין, אם רק ה' יכריע לטובה ... הבעל מבקש לנקות את
אשתו מאשמה, הוא רוצה שתישאר שלו".
ה,יח: וְהֶעֱמִיד
הַכֹּהֵן אֶת-הָאִשָּׁה, לִפְנֵי יְהוָה, וּפָרַע אֶת-רֹאשׁ הָאִשָּׁה: מהי פריעת
הראש ומה תכליתה? רש"ר הירש: "גילוי שערה 'קרוי 'פריעה' ... גילוי
השיער סותר את צניעותה של אישה נשואה בישראל ... סמל חיצוני לנאמנותה לבעלה
... אף על פי שקיים עדיין ספק הנמצא עכשיו בתהליך הכרעתו אם אכן זינתה תחת בעלה,
מכל מקום הייתה כאן סטייה מדרכי צניעות (אִישׁ אִישׁ
כִּי-תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ; יב) ... היא ראויה לגנאי על שנהגה בקלות ראש
ובחוסר צניעות".
ו,ה: עַד-מְלֹאת
הַיָּמִם אֲשֶׁר-יַזִּיר לַיהוָה, קָדֹשׁ יִהְיֶה--גַּדֵּל פֶּרַע, שְׂעַר רֹאשׁוֹ:
מה משמעות גידול השער של נזיר? רש"ר הירש: "גידול שערו הוא
הביטוי לנדר נזרו ... השער בא לבודד, להפחית את הפתיחות להשפעות חיצוניות.
לפיכך הכניסה אל תוך הקהילה והחברה ... מסומלת על ידי תגלחת ... הוא מבקש קשר
עם ה', עם מקדשו, עם תורתו ועם עצמו ... כל דבר שנועד לקרב אותו לשלימות
רוחנית ומוסרית הוא קודש, וקרוי 'קדוש'".
ו,ט-יב: וְכִי-יָמוּת
מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם, וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ ... וְהִזִּיר לַיהוָה
אֶת-יְמֵי נִזְרוֹ: מהו 'פתע' ומהו 'פתאום'? רש"ר הירש: "פתע
– מצב של חוסר זהירות, בו אדם מופתע ... מקביל ל'שוגג'. לעומת זאת 'פתאום'
– מציין התרחשות שלא הייתה צפויה כלל ... לא יכלו להיות מוכנים להתרחשות הזאת
... מקביל ל'אונס'. מכאן צירוף הלשון 'לפתע פתאום' ו'פתאום לפתע' (ישעיהו ל,יג),
המציין התמוטטות של עריצות ועוול, הבאה מאת ה' ... כולל את כל שלושת מצבי ההכרה:
אונס, שוגג ומזיד. ולא משנה איך התקרב אל המת, בין שהיה עמו תחת גג אחד בין
שנגע בו, הנזירות שנהג עד כה נתבטלה, והוא חייב בתגלחת ובקרבן, ולהתחיל לקיים שוב
את נדרו: וְהִזִּיר לַיהוָה אֶת-יְמֵי נִזְרוֹ ".
שבת שלום, שבת של טהרה בחברה, שלום
בית, קשר עם ה', שמירה מהפתעות, ושנשלוט באויב וננצח בתנופה, אורן.