לאחר שיצחק זכה לברכה אדירה בשדות גרר, אלוהים הבין שיצחק מעדיף להיות עובד אדמה ולא רועה צאן. היה חשוב לאלוהים שבני ישראל יהיו רועי צאן סוחרים, נודדים עם רכושם, ולכן הוא הביא ליצחק תאומים – אחד גדול שיהיה עובד שדה, ואחד זעיר וקטנטן שאינו מסוגל להיות עובד אדמה, ויהיה חייב להיות יושב אוהלים ורועה צאן. רבקה נתנה שם לפג הזעיר, יה' עקב, בתקוה שאלוהים יעקוב ויעזור לו לשרוד, כיוון שאלוהים הבטיח לה שהגדול יעבוד לצעיר (בראשית כה כג).

ראו חידוש: יעקב נולד זעיר, והיה איש קטן

עשו חשב שיעקב אינו מסוגל למצוא אישה ולהביא ילדים בגלל גודלו הזעיר, לכן הוא ניסה לעזור לו והביא שתי נשים חיתיות כדי שיעקב יבחר אחת לעצמו (כו לד). יעקב נמנע מהנשים.

תחבולה ראשונה

יעקב הבין שכך חושב עליו עשו, והחליט לקנות את הבכורה ממנו, הן עשו לא חושב שיהיו לו ילדים, כך שהוא לא יפסיד דבר אם הוא ימכור לו את הבכורה. יעקב הכין נזיד אדום, סמיך, רייחני ומגרה לעשו השב מהשדה אחרי יום עבודה קשה. ללא קשיים עשו מכר את הבכורה.

תחבולה שניה

גם יצחק חשב שיעקב לא ימצא אישה וישאר ערירי ומסכן התלוי בחסדי אימו, ולכן הוא רצה להעניק את רכושו לעשו הבכור, בתנאי שהוא יעבוד ויפרנס את יעקב הזעיר. בעזרת רבקה, יעקב התחפש לעשו, רימה את אביו ושמע את ברכת יצחק לעשו. ואז, עשו איבד את ברכת יצחק, למרות שלא נראה שיעקב זכה בה.

תחבולה שלישית

כאשר יעקב שב מחרן הוא חזר עם ארבע נשים, אחד עשר בנים, ורכוש רב.

יעקב פחד לחייו, והעריך שעשו חושב שאחיו הזעיר לא הצליח למצוא אישה ואין לו ילדים או רכוש, לכן יעקב השתמש בזה למשוך את עשו למלכודת.

יעקב שלח שלושה מלאכים חמושים, רכובים על גמלי מלחמה, לספר לעשו שהוא שב מחרן, ויש לו שור אחד, חמור אחת, עבד אחד, שפחה אחת, וזה הכל. לא נשים ולא ילדים. עשו האמין לשקר ולא חקר את המלאכים, כי הוא היה בטוח וקיווה שיעקב יכשל בחרן.

עשו יצא לקראת יעקב בגלעד עם ארבע מאות לוחמים. יעקב חילק את המחנה שלו לשני מחנות, שלח חמש מנחות לעשו, ואמר לאנשיו להסביר לעשו שיעקב מנסה לכפר על חטאו בגנבת ברכת יצחק (לב כא). יעקב הורה לאנשיו המובילים את המנחה להגיד לעשו "והנה גם הוא אחרינו" (לב יט), כדי שעשו לא יגיד שיעקב רימה אותו פעם נוספת והפתיע אותו בדרך. סביר שכל מנחה הובלה על ידי כעשר רועים.

ללא חשש, עשו קיבל את המנחות של יעקב (סוס טרויני, כחמש מאות שנה לפני סיפור טרויה), והם נעו בעקבותיו. כך נוצר מצב שהיו כחמישים רועי צאן של יעקב בעורפו של עשו, וכל רועה צאן היה חייל מאומן בקלע ומקל, כשם שהיה דוד בצאתו להלחם בגולית הפלשתי.

עשו חשב שיעקב יעדיף לפגוש אותו בגלעד, ששם יש עדיפות צבאית ליעקב בראש המצוק.

בזמן שעשו נע מהר שעיר לכיוון הגלעד, יעקב נע דרומה והגיע לחצי הדרך, לנחל יבוק, כדי להפתיע את עשו העולה מולו.

סביר, שעשו העולה צפונה, נדהם לראות שני מחנות עומדים לפניו במעבר היבוק, למרות שיעקב הודיע לו שהוא מאחורי המנחות. הצבא של עשו לא היה מוכן למלחמה. עשו לא ידע מי עומד לפניו במערך צבאי. ייתכן, שהוא חשש שזה צבאו של לבן שליווה את יעקב הקטן השב לאביו בחוסר כל. אין ספק שעשו לא היה מעוניין להלחם בשני צבאות לאחר שהוא ראה את שלושת המלאכים החמושים שיעקב שלח.

כאשר יעקב רץ לקראת עשו, והשתחווה שבע פעמים, עשו זיהה את יעקב, אולם עדיין הוא לא ידע של מי הצבאות. בכל אופן, לתדהמתו, הבין עשו שחמישים הרועים בעורפו הם חיילים, ועומדים לפניו שני צבאות. הוא הבין שהוא אינו מסוגל להלחם ולנצח, הורה לאנשיו לשבת, ורץ לחבק את יעקב אחיו הקטן.

בנוסף, כאשר עשו ראה שבכל מחנה יש עדר גדול, הוא הבין שהצבא הוא של יעקב ולא של לבן, הן לבן לא יקח איתו צאן רב. עשו ניסה לתרץ את הרכוש לפניו, כאילו שזה ירושת בתואל לרבקה אימו, שיעקב קיבל מלבן, כמגיע לבת שלא קיבלה מתנת נשואין (חוק חמורבי מספר 180), הן לא יכול להיות שיעקב יצבור כל כך הרבה רכוש אצל לבן. וכיוון שלעשו מגיע חצי מירושת אימו, אז יעקב הכין לו את החצי שלו. בהמשך, עשו התנגד לקבל את המנחות ששלח לו יעקב, בטענה "יהי לך אשר לך" (לג ט), במשמעות: אני לא אקח חלק קטן. אני רוצה את כל החצי שלי. במידה ואגלה שהרכוש הזה הוא ירושת רבקה, אבוא ואדרוש את חלקי המלא.

עשו עדיין לא האמין שיעקב הצליח בחרן, וכאשר הוא ראה נשים יפות וילדים, הוא חשק במנחה נוספת, ושאל בתקוה מוסתרת: "מי אלה לך?" (לג ה).

תשובתו של יעקב שאלו בניו ונשותיו, פוצצה את הבלון של עשו. הוא מצא את עצמו לבדו, מוקף באנשיו של יעקב, ונתון לחסדיו. הוא הבין שאין ביכולתו לפגוע ביעקב, שאלוהים בחר את יעקב לנושא ברכתו, וקיבל את יעקב בשמחה וחיבוקים.

מסקנה:

1  מצא מה האויב רוצה וחושב,

2  תגיש לו את זה כפתיון,

3  האויב יכנס למלכודת ויפגע.

מחבר הספרים