מפירוש רש"ר הירש לתורה – פרשת בהר

ויקרא כה,יד: וְכִי-תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ, אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ--אַל-תּוֹנוּ, אִישׁ אֶת-אָחִיו: אם נעשתה עסקה של קנייה או מכירה, מה הכוונה ב אַל-תּוֹנוּ, אִישׁ אֶת-אָחִיו? רש"ר הירש: "זהו החזון המשפטי של המדינה היהודית, אך חזון זה לא יכול להתקיים למעשה אלא אם כן בני האדם זהירים בממון חבריהם כבשלהם; רק אז ניתן להיות בטוחים שממון הלוקח – בעודו עומד ברשות המוכר – יישמר על ידי המוכר כאילו היה ממונו שלו"".

כה,יח: וַעֲשִׂיתֶם, אֶת-חֻקֹּתַי, וְאֶת-מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם--וִישַׁבְתֶּם עַל-הָאָרֶץ, לָבֶטַח: מהו ביטחון? רש"ר הירש: "ביטחון מדיני כלפי חוץ, יהיה לכם את הביטחון של פריחה גשמית בבית. 'וישבתם לבטח' – לא נאמר 'בטח' אלא 'לבטח'. הישיבה עצמה – דרך ישיבתנו בארץ - תעניק לנו ביטחון, ותגרום לכך שלא מצטרך אמצעי הגנה מפני אויבים או אמצעי ביטחון שהתבואה לא תלקה".

כה,לו: אַל-תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ; וְחֵי אָחִיךָ, עִמָּךְ: מה הקשר בין יראת ה' לחיי אחיך? רש"ר הירש: "נכונותינו להלוות את מיטלטלינו (רכוש וכסף) ללא ריבית מכריזה בכל חברה יהודית שה' הוא האדון על כל מיטלטלינו ... נקודת המבט היהודית היא שכספנו אינו שלנו באופן מוחלט, אלא רק בתנאים מסוימים. זכות השליטה על כספנו שייכת לה', והוא המצווה עלינו להעמיד חלק מנכסינו – שהם שלו אך הזדמנו לידינו – ביד אחינו, כדי לתת לו את האפשרות לא רק להתקיים, אלא גם להמשיך לפתח את עסקיו ... הכתוב אומר: חיי אחיך כרוכים עמך ... אינך חי רק למען עצמך ואינך צובר עושר רק לעצמך ... מה שאתה רוכש, אתה רוכש למענך וגם למענו. חייו כרוכים עמך ועם חייך".

כה,נה: כִּי-לִי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, עֲבָדִים--עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: מה כוונת ההכרזה על עבדות בני ישראל לה'? רש"ר הירש: "החירות האישית של בני ישראל מושתתת על הגאולה ממצרים. כתוצאה מהגאולה הם הפכו לעבדי ה', וההשתעבדות לה' שוללת השתעבדות לכל אדם אחר או דבר אחר ... ההלכה היהודית מטביעה פעם אחר פעם בכל יהודי ויהודי, את חותם אופי החירות האישית, שאינו ניתן לערעור".

שבת שלום, שבת של יושרה, ביטחון בדרך ישיבת הארץ, אהבת אחים תוך השתעבדות לה',  ושנחזיר באומץ לא רק את גוויות החטופים אלא גם אלה החיים ובשלימות, אורן.