זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו .

=============================.

 בבקשה דווקא היום זה קראו במלואו  את פרק לא' בנביא ירמיה......

 דווקא ביום זה  חשבו גם על שלושת הרגלים , שבנו את שולחן ה' ,לפי שעה אך על "שלוש רגליים" בהמתנה לרגל הרביעית  - לחג הגאולה השלמה. 

 וחג העצמאות שבזה הוא ראשיתו והאתחלתא של אותו החג  - אותו הרגל הרביעית של השולחן.

 בדרך לשמחת עולם......

 אפרופו שמחת : "שלוש רגלים":

 "נאמר :  "שלוש רגלים תחוגו לי בשנה". 

וכי אפשר לו לאדם לחגוג ולרקוד בשמחה בשלוש רגליים . אלא שאם שמחים באמת  עם כלל ישראל בבחינת : "תחוגו לי" . מיד הקב"ה מזדרז להצטרף  גם הוא למחול  ולשמחה בבחינת : "רגל שלישית".......

 וכך כשם שלחג הפסח ולחג הסוכות יש שבעה ימים, המסמלים אותנו את הבריאה.

 בא ה"רגל השליש" - חג השבועות של יום אחד .

לסמל את ה"אחד"  - את הקב"ה.

 הרגל הרביעית שמורה כאמור למשיח.

 

מצוות עירוב ערכין. [ראה רשימה קודמת]

--------------------------

פעם אחד : אומרת התורה ושמחת בחגך - אתה.

 ופעם היא אומרת : ואהבת לרעך כמוך.

 אלא מה אני לומד מעירוב שניהם :

 שאני מצווה לשמוח ביחד עם הריע אף על פי שאין אני חש לעצמי באותה השמחה..

 שגם אין "אהבה" אלא במימוש הקצוות ,בשיתוף של שמחה וצער.

 

והנה מה עצוב שביום זה מתבדלים יהודים מאחיהם השמחים . 

השמחים בפלא ובנס של ה"אתחלתא" . של חירות יהודית אחרי אלפיים שנה.

של קיבוץ גלויות פילאי  של פריחת ארץ ישראל משמממותה, בניגוד לכל הגיון.

 ובתפנית כה חדה של קיבוץ בניה לתוכה ומכל קצוות תבל.

 ועוד , מי המעלים עינו מכל אלה, בועט  בחסדו של הקב"ה.

בועט בטוב שהקב"ה העניק לנו .

 ואף מבדל עצמו מכלל ישראל .

ובעיניי, ואף לא יזכה לגאולה השלמה.......

 כך או כך מכח אותה המצווה של עירוב ערכין  : של שמחת הריע והחובה לאוהבו גם בשמחתו  מחוייבים הם לפחות להצטרף לשמחתו . ולו גם להכיר חלקית טוב לקב"ה : על מה שרואים ומה שמוחש :  על קיבוץ גלויות  וגאולת הארץ ומסירתה לבניה.

משה אהרון