chiddush logo

"ו" ההבדלה או "ו" הניגוד. (3 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי משה אהרון, 4/2/2024

 בס"ד.


"ו" ההבדלה או "ו" הניגוד.
-----------------------------------
 כמו ב"ואלה שמות ..." .
המילה "ואלה" בפתח הפרשה : "ואלה המשפטים". "זועקת למשמעות מלאה  לעצמה.
 הנה אם כן המשמעות המיוחד במילה : "ואלה" היא באות "ו" שבראשה. ואשר משליכה על המהות על "המשפטים".
 הנה אם כו  מיד לאחר מתן הדיברות בסיני מפי הגבורה  בא תורם של הפחותים מהם המשפטים
 אשר "יושמו" לפני בני ישראל על ידי האדם : משה.
 הנה אם כן  האות "ו" פה ואולי במקומות נוספים אחרים בתורה,  כשהיא מתחברת למילה : "אלה" תפקידה להצביע על "הבדלה" או "ניגוד". והיא בבחינת "ו" ההבדלה או "ו" הניגוד.
 אם כן ראש ההבדלה שבין הדברות מסיני למשפטים הוא "ניצחיותם"
. מה שנאמרו מפי הגבורה ונחקקו עלי אבן הם מתחום ובתחום הנצח ,אשר אין יד האדם יכולה לנגוע בהם או לשנותם. לא כן המשפטים . אלה גמישים יותר וניתנו לסמכות  האדם = סנהדרין .
 לשנותם ולהתאימם לכל דור ודור.
 אני כבר חש כיצד מי מאחנו הקרויים חרדים זע בזעם ואי נוחות .
 אבל הנה לנו דוגמא מובהקת לאלה הדברים :
 מדוע החליטה התורה לשים בראש המשפטים דווקא דיני עבד עברי. כי עניין ונושא זה הוא טיפוסי 
 למצב הדורות .התורה יותר ממרמזת כי כל עניין העבדים הוא היכרח של חולשת הדורות  וכי הוא בכלל נטע זר במורשתה וכי רק אם "יבשלו" הדורות, יש להתנער ממנו ולבטלו .
 ואכן בתקופת הנביא ירמיהו נכרתה ברית לביטול מוסד העבדות בכלל . 
 ברית שלמרבה הצער לא התקיימה. והופרה ,בגלל אי בשלות או הכשרת  הדור......
 על כן מוצע כבר להמיר את מצוות התורה לעניין זה .
 ל"משפט עבודה"  - בין מעביד לעובד.
 משה אהרון 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (3)
עורכי האתר (4/2/2024)
משה אהרון היקר, פרט מה משובש וננסה לתקן.
משה אהרון (4/2/2024)
בס"ד.
למתנכלים בעם"
------------------------.
לאחרונה אפשרות הכתיבה באתר זה משובשת לי.
משל משהו שולט בכתיבה ועושה ככל העולה על רוחו.
בקשה למתכל אם יש כזה,
אנא חדול . משוך ידך
והנח לי.......
שאתה לא רק חוסם "שור בדישו"......
משה אהרון
משה אהרון (4/2/2024)
בס"ד.
הלכת יסוד בדיני עובד מעביד.
=========================
איסור העסקה בשבת.
בסוף הרשימה רמזנו כי הגיעה העת ל"השתמש" בהלכות עבד עברי
לדיני : "עובד מעביד".
והנה יסוד ראשוני מוסד הוא בשישה הימים והיום השביעי . [המקבילים לשש שנים ולשנה השביעית]
גילתה התורה שכמו בעבד עובד יש להעסיק רק שישה ימים ובשביעית אסור להעסיקו
שבשבת כל עובד "יוצא לחופשי".
משה אהרון
וכך יש להמשיך ולחצוב הלכות נוספות.......