אלוהי ציווני, שאת לאפסותי תקוה

=============.==============

וזאת אשר ציווני אלוהי :

 שלא לקבל שום דבר בעולם

 כמובן מאליו. וודאי לא משום אדם.

 לשמוח תמיד במה שיש. וגם במה שאין.

 שבראיית האין סוף יש וה"אין" - הוא בכלל יש.

 לעיתים אפילו גדול יותר.

 להיות תמיד בתנועה קדימה 

לילך תמיד במין דילוד של קפיצות  .

לשלב התקדמות עם התרוממות רוח .

 נסיקה לגובהים.להצדיק ייעודינו 

כ"נזר הבריאה"

 לשלב : "לך לך" עם נגיעת הנשמה.

 והכל  להגיר הרבה זיעה, 

 ואף מעט דמע

 ובשעת הצרה אפילו  לחרף נפשי מנגד

 להקיז טיפות דמיי

 בעבור שלומם של אחיי.

 וכך גם ,להאיר את תורתו בשלל נגוהות 

 של אבני החושן. להאיר התורה 

 באורם של כלל ישראל

להיותה של התורה  : "וזה כל האדם".

 להיות האדם "אחד" [צלם] אל מול

 "ה' אחד".שזה תכלית הכל 

 בבחינת : "צלם אלוהים"

 

ולסוף אין אני שונה מכל אחד מכם

 שגם לכן ציווה האלוהים את אלה 

 הדברים......

.משה אהרון