בסד 

דבר תורה לפרשת והפטרת מקץ , פד 

ה״ פוקח עיוורים 

-------------------------------------------------------------------------------------

שבת מקץ טעמו של חג החנוכה ואורו עדין ניכר עלינו , חיפשתי בפרשה סימן לחנוכה ,בפרשה ישנם קמו פסוקים ,במזמור תהילים קמו מופיע הפסוק ה ׳פקח עוורים ה׳  זקף כפופים ה׳ אהב צדיקים״

מפרש האבן עזרא ,"ה' - הנה הטעם אין ראוי להשען אדם על אדם ואם אדם יחזק ממנו, ישען עליו בתפלתו אל השם וככה אם רעב או היה אסור וככה אם בא לו חולי עינים, או שהיה כפוף קבוע ערש לא ישען על רופא. וטעם ה' אוהב צדיקים – שהוא ישמרם ולא יהיו עשוקים ולא רעבים או אסורים או עורים או כפופים.", אחי יוסף בעקבות הרעב בארץ יורדים למצרים לשבור אוכל , האם הם חשבו על יוסף אחיהם בעת הירידה באמת ? מדוע הם לא ירדו קודם למצרים לחפשו ? ויעקוב ? האם הוא. לא הרגיש כלום ! זו שאלה שתמיד הטרידה אותי ... איך מראים חוסר אכפתיות לאח? איך מרמים אב זקן ? טובלים כותונת בדם ומשקרים לאביך ? האם זה מה שעלינו ללמוד מהם ? הרי הם עברו על ״ ארור משגה עיוור בדרך ״ המלבים מפרש,״ "ארור משגה עור בדרך". שהוא בסתר מפני שעור אינו רואה מי המשגה. (וכולל הרבה ענינים מעונן מנחש ומכשף שמי שירצה לדעת עתידות שואל בהם והם משגים

‎בלהטיהם. וכולל מי שמשיא לחברו עצה שאינה הוגנת כפי טובת עצמו: עור בדרך שאינו עור עינים רק עור בדרך שרוצה לילך. וכולל בזה גם החנופה שדרך קטני העם להחניף להגדולים ולהסכים להם שמעשיהם טובים. ומובן שהוא חמור מאד ומצוי כענין שאמרו באגריפס המלך על שאמרו לו אחינו אתה נתחייבו כליה) ומצינו שנזהרו בזה אף קודם מ"ת ואבימלך הוכיח לאברהם וכן ליצחק על שאמרו אחותי היא ואמר מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי במה שכמעט היה נכשל על ידם. וכן יעקב שאמר על מי שימצא 

‎התרפים לא יחיה הוא שלא יכשל לבן עי"ז שיחשוב שיש ממש בהתרפים שגם יעקב היה ירא שלא שלא 

יקחם,״ אור נר חנוכה הוא קטן .אבל גדול ,על נרות חנוכה מצאתי דרש מדהים ,״עת הדלקת הנרות נפתחים כל שערי שמים לתפילתנו. בשם רבי ישראל מטשורקוב מובא כי "בחכמה פותח שערים" מתייחס לנר חנוכה שנדלק בשמן זית הרומז לחכמה. שמן זה פותח שערים, וכך נשפע שפע רב מן השמים.

בשם רבי חיים פלאג'י מובא כי בשעת הדלקת נרות, נעשה עת רצון במרומים, מידת הדין מתבטלת ומתעוררת מדת הרחמים.

בימי החנוכה ניתן להתפלל בין על גשמיות בין על רוחניות בין על הטבע בין על ניסים, והקדוש ברוך הוא שומע תפילת כל פה וממלא כל הבקשות לטובה ולברכה. בעל ה'תפארת שלמה' מציין כי על האדם לכוון בעיקר בתפילתו שיתגדל ויתקדש שמו הגדול, ואחר כך יבקש כל צרכיו בענייני העולם הזה, בגשמיות, בבריאות הגוף ובפרנסה כיוון שההכרח לא יגונה.

בכל יום מימי החנוכה - פועלת מידה אחרת: בשם המקובלים ידוע כי בכל יום מימי חנוכה מתעוררת מידה אחרת משבחי הקדוש ברוך הוא שאומרים בברכת 'יוצר אור' בתפילת שחרית:

'פועל גבורות' – נר ראשון

'עושה חדשות' – נר שני

'בעל מלחמות' – נר שלישי

'זורע צדקות' – נר רביעי

'מצמיח ישועות' – נר חמישי

'בורא רפואות' – נר שישי

'נורא תהילות' – נר שביעי

'אדון הנפלאות' – נר שמיני.

. בשכר נר חנוכה זוכה לבנים תלמידי חכמים, כמו שמובא "הרגיל בנר הווין לו בנים תלמידי חכמים". המאירי מדייק כי 'הרגיל בנר דרך חיבוב מצווה יזכה לבנים תלמידי חכמים'. כלומר, בכדי לזכות לבנים חכמים וצדיקים יש להדליק את נרות החנוכה בחיבוב המצווה.

צדיקים אומרים כי הכוונה היא לבנים שסרו מן הדרך הישרה, ובכוח הדלקת נרות החנוכה יתעורר בליבם ניצוץ הקדושה ויחזרו לדרך הישרה."

הנר השמיני חל ביום שישי ערב שבת וסגולותו היא ״אדון הנפלאות ״ , מה שמקשר אותנו בכתוב בפרשה ,״כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים״ , למה התורה לא כותבת ״ אנחנו ״ ? מפרש רשי ,״"כלנו בני איש אחד נחנו" - נצנצה בהם רוח הקדש וכללוהו עמהם שאף הוא בן אביהם "כנים" - אמתיים כמו (שמות י) כן דברת (במדבר כז) כן בנות צלפחד דוברות (ישעיהו טז) ועברתו לא כן בדיו״.

אחי יוסף הודו בטעותם ,גם אם באיחור ,ככתוב גם בפסוק ,״ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו״-כאן הם מודים שאח אחד שלהם לא נמצא איתם ,הם לא משקרים כמו ליעקב שיוסף נרצח , הם לומדים מטעותם  בעקבות רוח הקודש שנצצה בהם ,אותה רוח הקודש היא כנר חנוכה המנצנץ באפלה ,את יוסף העלימו את אחיהם במשך שנים  רבות  מאביהם , האם הוא לא הרגיש כלום ? הרי את יוסף הוא אהב מכולם ? על כך באחד מדברי  התורה בהמשך ..בינתיים יהי רצון שנראה איש את רעהו ולא נלך בדרכם של אחי  יוסף , שהעלימו אותו ,אלא נקרב איש אל רעהו כנרות חנוכה שעומדים ומאירים לעיני  כולם ,כך נקדש שם שמים כמכבים במקדש ,שבת שלום וחודש טוב חנוכה שמח וחורף טוב