משהו על זיווג....
בכל זיווג יש גם "עשרה גמלים" ואם זוכים גם "עשרה זהב"משה אהרון , (12.11.2020)
וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי:
בנושא השידוך צריך להיזקק גם לקורטוב של השגחה פעילה ושקופה.
מן הוכחה מוחשית כל שהיא המסמנת גם קבלה בעיני שמיים.
מן אישרור של ניצנוץ או קרן אור עלי ארץ.
לא , - אל תטעו,הוכחה זו איננה אות מיסטי משמיים .
אלא כל כולה בארץ ,קשורה במידת החסד של בן הזוג המיועד.
ראשית ,התורה ביקשה לרמז לנו, כי אומנם הניסיון היה של רבקה.
אך מבחן הניסיון רלוונטי לשני בני הזוג - גם לצד השני .
שהרי נכתב "והיה הנער...." ולא נכתב והיה הנערה .
כאמור לרמז גם על רלוונטיות כפולה
ודוק מידת החסד האמורה נסובה דווקא על אחת המגרעות הידועות של בן הזוג המיועד.
שהרי מה היה עיקר נסיונה של רבקה.
לא רק להשקות את האדם שמולה.
אלא גם את עשרת הנספחים אשר איתו -אותם שיש להם "דבשת
אותם הנקראים "גמלים" כלומר מן מגרעות שיש לו לכל אדם.
ובדרך כלל מזמנים הם גמול הפוך של תגובה - כועסת או לעומתית .
בן זוג רע "רוכב על הגמלים" הללו.
והנה רבקה נכונה הייתה להפגין כי היא מוכנה להתמודד גם עם עשרה "גמלים". להוציא מה"סלע" הזה : "עשרה זהב"
כאמור "גמלים" ברמז למגרעות שבדרך כלל מזמינות גמול.כעין גמל לרכיבה.כלומר גם אם יש בו ביצחק עשרה מגרעות : "גמלים עם דבשות" [וחלק היה לו ועוד איך בעיקר טראומת העקדה וגירוש ישמעאל עד כי היתקשה תחילה פסיכולוגית לבנות הבית בהולדה].
והנה עלה בידה וזכתה לבסוף רבקה עד כי יצא ממנו מיצחק.
שהוא :" מצחק את רבקה" .מממש עצמו - כיצחק בריא, מולה
במילים פשוטות גם על עשר גמליו - מגרעותיו .
וכך גבר לכתחילה , רבקה לא "רכבה" על "גמליו" כאמור.אלא השקתה אותם במים של מרפא.
שיקמה אותו בדיעבד לחלוטין מכל פחדיו ומגרעותיו .
נשוב לעניינינו ,זו גם הסיבה כשרבקה רואה את יצחק ,היא נופלת מהגמל .
כבר במראה ראשון היה לה ברור, כי היא צריכה למסור את נפשה בעבור יצחק.
ולא להמשיך לרכב על ה"גמל".- חלילה לגמול לו באנטיגוניזים או באדישות על כל חולשותיו
התמודדות המכובדת כאמור בזיווג ,מעבירה לקב"ה את ההוכחה המקבילה. - בחסד
וכי למרות הכל : כל עולמו של הקב"ה כדאי גם כדאי
בבחינת גם "אותה הוכחת"
גם לאדונך שבשמים.שמזווג הזיווגים מבקש לעיתים לתקן ולהשלים מגרעות - בחסד
שזה נחת הרוח הגדול ביותר לפניו
מדרש אגדה :
כשהכניס יצחק את רבקה לאוהל שרה
אמר לה :
אל תראיני שאני לעיתים קרובות אפור ואפרפר
ששמש הטראומה ניחתה בי להיותנו מפוחד תמיד.
עד כי אלוהיי בתודעתי הפך : "לפחד יצחק".
והיא השיבתהו : שעל כן הקדמתי ליפול מהגמל.
לגמול עמך חסד מהארץ ועד לשמיים.
משה אהרון
