שמחת תורה של עניים ממעש וקיום.

----------------------------------------------.

 אני לא פעם מלקה את עצמי ומתייסר

 לאמור : מה לך תמיד להשבית שמחות...

 אבל כשאני רואה איך ערכי ודברי תורה נפולים שדודים

ברחובות בתוך קיא מאוס.

 ואין מקים ! ! !

 "הירמיהו" שבי  נעור .

 מסרב להירגע. 

מסרב לעבור לסדר היום.

 דומה שכבר אין ולו חלקה טובה אחת  שכבר אינה נגועה.

 פולטיקאים מספספרים  בנשמת אפה 

של תורת ישראל  - אחדותו ואהבתו של כלל ישראל  ויהיו מי שיהיו

 השסע הנורא שמתרחב בנו, לא מדיר שינה מעיניהם

 גם לא של רבנים ואדמורים .

 אלה דומה עסוקים  : "בזה אלי ואנווהו".

 בפיטומו במה שקרוי "כספים ייחודיים

  בעבודת אלילים של אתרוגים  מפוארים.

 בין לבין כנרמז,בוזזים קצבאות ומנותיהם של חלכאים ונדכאים.

 והכל   בטואנה ש מאות המליונים הרבים ,הולכים בעבור לימוד תורה. 

כאילו כך מקימים את תורת ישראל .

 כאילו כך מקיימים : "תמים תהיה עם ה' אלוהיך"

 הנה כי כן , בין רוב הרוקדים בהקפות שמחת התורה יהיו גם יהיו ,

 מעט או רבים יותר,  שהתורה שהם מחבקים מואסת בהם .

והיא מייחלת להישמט מידיהם ליפול אפיים ארצה.

 שאלה גם מרוקנים את "העגלה" והארון שעליה,

מחשב שוב להישמט ממנה וליפול .......

משה אהרון