בסד 

דבר תורה לפרשת והפטרת חג סוכות תשפ׳ד מאת יצחק מלוך 

שבעת המינים ואורו של ה׳ 

-------------------------------------------------------------------------------------

חג הסוכות חל השנה  בשבת קודש , לפיכך זכינו בקדושה כפולה , שבת היא אות ברית בין ה׳ לעם ישראל ,כל המשמר את השבת הוא שותף במעשה בראשית לא פחות ! אנו כשותפים בבריאת העולם , צריכים להיות כשבעת המינים , ככתוב  בפרשת החג ״ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה׳ אלהיכם שבעת ימים ״ ,הכלי יקר מפרש ״ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר. ארז"ל (ויק"ר ל, ז) שנקרא ראשון לחשבון עונות, משל למדינה שחייבת מס למלך כו' כך בערב ר"ה יצאו הגדולים לקראתו כו', ובעשרת ימי תשובה הבינונים, וביו"כ הכל יוצאין כו'. ויש להתבונן למה קראו יום ראשון לחשבון עונות כשצוה על ארבע מינים אלו ולמה לא קראו ראשון לחשבון עונות כשצוה על הסוכה והחג, ומה ראה בעל מדרש זה על ככה לעשות ג' חלוקות כנגד ג' כיתות, ומה היה חסר אם היה אומר שלכך נקרא יום ראשון לפי שביו"כ נמחל הכל ובין יו"כ לסוכות אין עושין עונות על כן נקרא יום ראשון לחשבון עונות.

‎ונראה שבעל מדרש זה רצה לתרץ ב' קושיות, הן קושית וכי ראשון הוא, הן קושית לכם ולא רצה לפרש לכם משלכם להוציא הגזול, כי הוא סובר שאין זה משמעות לכם כי מכם ובכם הם שני הפכים כך משלכם הוא מכם, ולכם היינו בכם. אלא ודאי שד' מינים אלו הם כנגד ד' כיתות מישראל. פרי עץ הדר. שיש בו טעם וריח כנגד בעלי תורה ומצוה והם הצדיקים גמורים, וערבי נחל. שאין בהם לא טעם ולא ריח כנגד הכיתות שאין בהם לא תורה ולא מצוה והם הרשעים גמורים, וכפות תמרים. שיש בו אוכל בלא ריח, וענף עץ אבות, שיש בו ריח בלא אוכל, שניהם כנגד הבינונים שיש בהם או תורה בלא מצוה או מצוה בלא תורה, וע"כ נאמר ולקחתם לכם. היינו לכם ממש, כמו שמצינו בכם ג' כיתות אלו כך תקחו ארבע מינים המתיחסים לג' כיתות אלו, ואצל חלוקה זו הודיע לנו הכתוב שיום זה ראשון לחשבון עונות, וא"כ קשה לו מה ענין זה לזה אלא ודאי שהא בהא תליא לפי שיש בכם ג' כיתות אלו והם מתכפרים אחת אחת על ידי זה נעשה יום זה ראשון לחשבון, ואם היה דעת המקרא לתלות כל הכפרה ביו"כ לבד למאי נפקא מינה הודיע לנו בפעם זה שישראל חלוקים לג' כיתות, אלא ודאי כוונתו לומר שאין יו"כ מכפר לכולם בבת אחת כי אם מעט מעט הקב"ה מעביר ראשון ראשון כסדר שנזכרו אצל ארבע מינים אלו, כי מתחילה הוא מוותר עון הכיתות שנמשלו לפרי עץ הדר. והם הגדולים שיצאו מתחילה לקראתו ית' בערב ר"ה, ואח"כ מוותר השליש בעבור הבינונים שיצאו לקראתו בי' ימי תשובה שנמשלו לכפות תמרים, וענף עץ עבות ואח"כ ביו"כ מוותר לכולם אפילו לרשעים שנמשלו לערבי נחל כי אז כולם יצאו לקראתו ומתענין. ועל כן לא היה הכ"ג רשאי לבא ביו"כ אל הקודש כי אם בענן הקטורת כי בו מעורב החלבנה עם סממני הקטורת לצרף כל פושעי ישראל ולעשותם אגודה אחת עם הטובים כדי שיכפרו אלו על אלו, כדרך שאמרו במדרש בארבע מינים אלו, לאבדם אי אפשר אלא יעשו אגודה אחת והם מכפרים אלו על אלו ואם חסר אחת מן הכיתות הללו אין לכ"ג מבוא לבוא אל הקודש, וזה פירוש יקר מאוד״.

כל שבעת מינים כדי שהברכה תשרה עליהם חייבים להיות מאוחדים , אם חסר פרט אחד ,אי אפשר לברך עליהם , כל גם אנו בני האדם , אם אנו מאוחדים .איש לא יכול לנו , אם אנו מפרידים , אבוי לנו ..

קחו לדוגמא קני סוף , הם דקים וחלשים אך אם לוקחים קבוצה של קנים ,הם חזקים מאוד אפילו לבניה , בניגוד לעץ ארז שיכול ליפול ברוח חזקה , הם אומנם מתכופפים אבל לא נשברים ! .

בהפטרה מופיע פסוק מיוחד ולא מובן ״ והיה יום אחד הוא יודע ליהוה לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור״ , המלבים מפרש״ ,

‎"והיה יום אחד", לא יהיה היום חלוק ליום ולילה לבקר וצהרים ועת ערב, שזה רק בעת שישמשו המאורות הגשמיים, אבל אז יהיה יום אחד מדובק כולו יום, "והוא יודע" שהוא "לה'" שאורו מיוחס לה' לא לשמש וירח ומאורות רק באורו נראה אור, וע"כ יהיה "לא יום ולא לילה", ששמות יום ולילה יקראו מצד הארת האור הגשמי שזורח ושוקע, אבל האור שיהיה אז יהיה אור תמידי בלתי משתנה כלל לא זורח ושוקע ולא יצדקו עליו שמות יום ולילה, "והיה לעת ערב יהיה אור", שהשמש הגשמי תערב ותשקע ואז יתחיל האור העקרי להאיר שהוא אור ה', והיא מליצה נפלאה שיתבטל ההארה והשפע היוצא מאת המאורות, וה' בעצמו ובכבודו יאיר וינהיג וימשול בשפע תמידית בלתי משתנה, עד שלא יהיה חשך וצרה כלל וסילוק השפע והמעטתה כמו שמוכרח בהנהגה הטבעיית הבא בסבת המערכת שהם עולים ויורדים ומחייבים שנוים טובים ורעים, כי אז יהיה רק אור וטוב ושלום ,:

הדבר מקביל לירידת משה לאחר קבלת לוחות הברית השניים ככתוב בפ'ס״ ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו" ,בעל הטורים מסביר כי קרן עור פניו וזכה לקרון פניו ומשכתי פניו עליך וי׳א מכתיבת הלוחות זכה לקרון "

האור שיחליף את אור השמש הוא אורו של ה׳ בכבודו ובעצמו , אותו אור אותו ראו בני ישראל בעת מתן תורה בהר סיני , הוא אור התורה ,כל  אדם העוסק בתורה , בתפילה ,ברכה לימוד תורה כתיבת דבר תורה .מקבל קרון פנים גם היום , רק אנו לא רואים זאת ,אך זה קיים ,וזהו אור של ה׳ השמח בעת לימוד התורה על כל רבדיה , כך גם מצוות השמחה בחג הסוכות , שמחה מאחדת ! פירוד מעציב ,אני מעדיף להיות שמח .. ואתם ?  דרך אגב אני מכיר אדם עם קרון פנים כל הזמן ,אמיתי ( לא אני ..) חג שמח וחורף טוב מירושלים