בס''ד  פרשת עקב: האם יש לקבוע מזוזה במחסן

פתיחה

בפרשת השבוע כותבת התורה על מצוות מזוזה, שעל פי דברי הגמרא במנחות יש לקבוע אותה בשליש העליון. כפי שראינו בעבר (ואתחנן שנה ב'), בעקבות גמרא (שם, לג ע''ב) הכותבת שיש לקבוע את המזוזה בטפח הסמוך לרשות הרבים, כדי שהנכנס לבית יראה את המזוזה, דנו הפוסקים מה הדין בשערים גבוהים כמו שער יפו, שכן אם ישימו את המזוזה בשליש העליון, היא לא תראה:

א. התוספות (יומא יא ע''ב ד''ה שאין) והמרדכי (רמז תתקסא) כתבו, שהירושלמי (מגילה ד, יב) הכריע שבמקרה בו השערים גבוהים במיוחד, יש להעדיף את נראות המזוזה מהנחתה בשליש העליון, ולכן יש לשים אותה בגובה סביר. כדבריהם פסקו להלכה אחרונים רבים, ביניהם הב''ח (יו''ד רפט), הש''ך (שם), הט''ז (שם) ועוד. ובלשון ערוך השולחן (רפט, י):

''ובגובה כמה שיעורה לקובעה אמרו שם (לג ע''א) מצווה להניחה בתחילת שליש העליון, ואם הפתח גבוה הרבה באופן שתחילת שליש העליון הוא למעלה מכתפיו בירושלמי דמגילה אומר מפורש, דאימתי נותנה בשליש העליון, רק כשהוא נגד כתפיו אבל כשהוא למעלה מכתפיו אין להשגיח על שליש העליון וכן ביארו התוספות ביומא וכן כתב המרדכי.''

ב. הרמב''ם בהלכות מזוזה לא חילק בין המצבים, ופסק שבכל עניין יש להניח את המזוזה בשליש העליון של הפתח, וכן פסק הרב עובדיה (יביע אומר יו''ד ב, כא) בעקבות הבנתו בשולחן ערוך. הוא לא פסק כדברי הירושלמי שכן התבסס על דברי התוספות במנחות (ד''ה ומאי) שכתבו, שמתוך כך שבתלמוד הבבלי לא הובא דין זה, משמע שהוא חולק על הירושלמי.

בעקבות הזכרת נושא המזוזה בפרשה, נעסוק במקצת הלכותיה. נראה את מחלוקת הראשונים האם חדר שיש בו ארבעה מטרים רבועים בסך הכל, אך הוא בנוי בצורת מלבן ולא ריבוע חייב במזוזה. מה הדין בחדרים קטנים כמו מזווה, חדר כביסה, ובאיזה צד של הפתח יש לקבוע את המזוזה במקרים אלו. לסיום, נעמוד על מחלוקת אחרונים האם יש לקבוע מזוזה במעלית.

ד' אמות

בנוסף לכך שפתח החדר צריך להיות מקורה ובגובה של י' טפחים, תנאי בסיסי ביותר לחיוב מזוזה, הוא חדר שיש בו שיעור של ד' אמות על ד' אמות (כשני מטרים מרובעים). טעם הדבר, שנאמר בפסוק 'על מזוזות ביתך', ושטח קטן מארבע על ארבע אמות לא נחשב בית. נחלקו הראשונים, מה הדין כאשר יש שני מטרים מרובעים, אבל בצורת מלבן (לדוגמא שמונה אמות על שתיים):

א. הרא''ש (מזוזה סי' טז) סבר, שבמקרה זה החדר פטור ממזוזה, שכן חדר כזה אינו ראוי למגורי אדם. ב. הרמב''ם (מזוזה ו, ב) חלק וסבר שכל חדר שיש בו שני מטרים מרובעים חייב במזוזה, ואין משמעות ליחס בין האורך ובין הרוחב ובלבד שיהיה שטח בגודל המתאים. ובלשונו:

''בית שאין לו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה, ואם יש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות בשווה, אף על פי שהוא עגול או בעל חמש זוויות. ואין צריך לומר שאם היה ארכו יתר על רחבו, הואיל ויש בו לרבע ארבע אמות על ארבע אמות חייב במזוזה.''

בפסק ההלכה נחלקו האחרונים: א. השולחן ערוך (יו''ד רפו, יג) פסק כדעת הרמב''ם, שבית זה חייב במזוזה. ב. הש''ך (שם, כג) חלק וסבר שכיוון שרבינו ירוחם מסכים לדעת הרא''ש, יש לקבוע מזוזה בחדר מעין זה, ללא ברכה. ג. הט''ז (או''ח תרלד, ב) והחזון איש (או''ח קי, כח) פסקו להלכה כדעת הרא''ש, שרק בית שיש בו לפחות ד' על ד' חייב במזוזה[1].

לכאורה, לפי כל הדעות חדר קטן שאין בו סך הכל ארבעה מטרים רבועים, פטור ממזוזה, שהרי תנאי זה מביאה הגמרא בפירוש. אלא שהפתחי תשובה (יו''ד שם, יא) הביא את דברי החמודי דניאל שסבר, שחדר כביסה או מחסן חייבים במזוזה גם אם הם קטנים משיעור זה. דנו הפוסקים על איזה מקרה מדובר, והאם דבריו נפסקו להלכה.

מחסן בגינה

אפשרות ראשונה להסביר היא, שמדובר במחסן קטן הנמצא בגינה, במגרש חניה וכדומה. הסברא לחיוב היא, שבדרך כלל חדר שקטן מד' על ד' פטור ממזוזה מחמת כך שחדר זה אינו ראוי למגורי אדם. ממילא, כאשר מדובר במחסן שלא אמור להיות ראוי למגורי אדם, הוא יהיה חייב גם בשיעור קטן. הפוסקים נחלקו האם טעם זה נפסק להלכה:

א. בשו''ת חשב האפוד (א, לא) פסק כדברי החמודי דניאל, וקיבל את סברתו. ראייה לדבריו הביא גם מדברי הרא''ש, שפסק שבית שאין לו תקרה, פטור ממזוזה בגלל שבדרך כלל לבית יש מזוזה, ואילו חצר שיש לה שער חייבת במזוזה למרות שאין לה תקרה, כיוון שלגינה בדרך כלל אין תקרה. הוא הדין למחסן שאינו צריך ד' על ד', כיוון שאינו צריך לשמש למגורי אדם. ובלשונו:

''ונראה הטעם, דעד כאן לא אמרו אלא דבית שאין בו ד' על ד' אינו בית, אבל הני ראוין למילתייהו אף על פי שאין בהם ד' אמות, דוגמא לדבר מה שכתב הרא"ש הובא בבית יוסף שם, דאף על פי דחצר חייב במזוזה אף על פי שאין לו תקרה, בית שאין לו תקרה פטור שאינו ראוי לבית בלא תקרה, אבל חצר הכי אורחיה (= כך דרכה).''

ב. האבני נזר (או''ח שב), הרב וואזנר (שבט הלוי ב, קנב) ורוב הפוסקים סברו שמחסן קטן פטור ממזוזה. הראייה הפשוטה ביותר לכך היא, שמדברי הראשונים שעסקו בחיוב חדר במזוזה, לא הזכירו שיש חילוק בין חדר המיועד למגורי אדם לחדר המיועד למחסן, ומשמע שבכל עניין צריך שהחדר יהיה ראוי מבחינה עקרונית למגורי אדם, דהיינו שיש בו ד' על ד'.

עוד יש להוסיף סברא לפטור, שבניגוד לשאר הראשונים שסברו שכל מחסן שיש בו ד' על ד' חייב במזוזה, כי די בכך שהוא ראוי למגורי אדם (ובתנאי שלא עושים בו דברים מבזים), לדעת הרמב''ם (מזוזה ו, ז) מחסן פטור ממזוזה, אלא אם כן בפועל משתמשים בו שימושים שבדרך כלל עושים בדירה, לדוגמא אוכלים ושותים, כך שלשיטתו סתם מחסן לכלים וכדומה בכל עניין פטור ממזוזה.

כניסה לחדר גדול 

אפשרות נוספת (פשוטה יותר) להסביר את דברי החמודי דניאל היא, שלא מדובר במחסן העומד לעצמו, אלא בחדר הקטן מד' על ד' שפתוח לחדר גדול. במקרה זה יש לדון האם חובה לשים מזוזה, ואם כן היכן צריך לשים אותה:  

א. רבי עקיבא איגר (יו''ד רפו, יג) סבר שחדר קטן הפתוח לחדר גדול חייב במזוזה, שכן מחמת קוטנו של החדר ניתן להתייחס אליו כאוויר, ונמצא שלחדר הגדול יש פתח אל מחוץ לבית שוודאי חייב במזוזה. לשיטתו צריך לדחוק ולומר, שהסיבה שהגמרא והראשונים לא ציינו דין זה בפירוש, כי מובן מאליו שבעקבות החדר הגדול, הכניסה לחדר הקטן חייבת במזוזה.

גם החזון איש (יו''ד קסח, ה) והרב וואזנר (שבט הלוי ב, קנב) נקטו כשיטת רבי עקיבא איגר, והוסיפו, שכיוון שאת המזוזה קובעים לימין הנכנס, והטעם לקביעת מזוזה במקום קטן מד' על ד' הוא שרואים את החדר הקטן כפתח לחדר הגדול, ממילא יש לקבוע את המזוזה מימין לחדר הקטן. ובלשון הרב וואזנר:

''וכיון דדעת רבותינו - הבית מאיר, והדעת קדושים, ותשובת בנין ציון והגאון רבי עקיבא איגר והחזון איש והמנחת פיתים שווה דחייב בימין הכניסה לגדול הכי נקטינן. ומשמע לדבריהם דיברך גם כן, מכל מקום לעניין ברכה מי שאינו מברך אין מזניחין אותו, כיוון דאיכא (= שיש) מפקפקים על עיקר החיוב שם  (ועיין הערה[2]).''

ב. הרב משה פיינשטיין (אגרות משה יו''ד א, קפא) חלק וסבר שאין להשוות בין פתח הבית, לחדר קטן הפתוח לחדר גדול. שכן לא נכנסים מהחדר הקטן לחדר הגדול כפי שנכנסים לבית מבחוץ, אלא יוצאים מהחדר הגדול לחדר הקטן. לכן פסק, שפתח לחדר מעין זה פטור ממזוזה, וכן פסק הרב עובדיה (יביע אומר יו''ד ד, כג), שהוסיף שהרוצה לחשוש לרבי עקיבא איגר ייקבע בלא ברכה.

ג. האור לציון (א, יד) הסכים שיש לקבוע מזוזה בכניסה לחדר קטן, אך בעקבות מנהג ירושלים פסק שיש לקבוע את המזוזה בימין הנכנס לחדר הקטן, שלא כדעת החזון איש שיש לקבוע את המזוזה בימין הנכנס לחדר הגדול. והוא נימק, כפי שנראה להלן את הרא''ש שיש מקום לראות את המרפסת 'כבית שער', וממילא במקרה זה יש לקבוע בימין הנכנס לחדר הקטן.

בית שער

עד כה הדיון התייחס לחדרים הקטנים מד' על ד'. מה הדין במסדרון הקטן מד' על ד' שיש לו מזוזות ומשקוף? על מנת לענות על שאלה זו, יש לפתוח בסתירת הגמרא האם מסדרון בכלל חייב במזוזה. מצד אחד הגמרא במסכת יומא (יא ע''א) פוטרת בית שער ואכסדרה, שכן לא מדובר 'בבית'. מצד שני, הגמרא במסכת מנחות (לג ע''ב) מחייבת. נחלקו הראשונים ביישוב הסתירה:

א. הרמב''ם (מזוזה ו, ז) יישב, שהחילוק תלוי בשאלה אם המסדרון או בית השער פתוח לבית. רק אם הם פתוחים לחדר, אזי הם משמשים את החדר וחייבים במזוזה מדאורייתא, אך אם הם לא משמשים אז הם פטורים. ב. התוספות (יומא שם, ד''ה יכול) תירצו, שמדאורייתא הם פטורים, אך מדרבנן חייבים גם אם הם לא פתוחים לדירה.

כאשר מדובר במסדרון הקטן מד' על ד' הפתוח לחדר גדול, אין ספק שהכניסה לחדר הגדול חייבת במזוזה (והיא צריכה להיות מימין הנכנס לבית), שהרי גם אם המסדרון פטור ממזוזה, וודאי שהכניסה לחדר הגדול מרשות הרבים או מחדר גדול אחר, חייבת. נראה שהשאלה האם המסדרון הקטן יהיה חייב במזוזה תלויה במחלוקת הפוסקים לעיל. הרב משה פיינשטיין יפטור והחזון איש יחייב.

מזוזה במעלית

נחלקו האחרונים, האם מעלית נחשבת כבית שער החייב במזוזה:

א. המנחת יצחק (ד, צג) סבר שמעלית חייבת במזוזה, כיוון שהיא משמשת מעבר למסדרון המוביל לחדרים שחייבים במזוזה, כפי שבית שער חייב במזוזה מאותו הטעם. עם זאת הוסיף, שבמקרה בו שטח המעלית קטן מד' על ד', המקילים לא לקבוע מזוזה, יש להם על מי לסמוך, שכן כפי שראינו לעיל לא כולם הסכימו שחדר קטן המוביל לחדר גדול חייב במזוזה.

בטעם הדבר שאין לפטור את המעלית ממזוזה מחמת כך שהיא נועדה כל הזמן לעלות ולרדת, ודינה לכאורה כמו מכונית וכמו דירה בספינה שמחמת עראיותה פטורה ממזוזה, נימק המנחת יצחק שדין זה נכון כאשר הבית עומד לעצמו, אך אם הבית הרעוע משמש בית אחר וכמו במקרה שלנו שהמעלית הנעה משמשת את הבתים הקבועים - יש לקבוע מזוזה. ובלשונו:

''אמנם העלעוועטער בוודאי לא נעשה לדירת קבע, וכל תשמישו בעת טלטולו, דלתכלית זה נעשה... אבל כל זה אם היה אוהל זרוק בפני עצמו, אבל אם נעשה לתשמישי הבית, והיא בפנים בבית, יש לומר דכמו להחימודי דניאל והעומדים בשיטתו, דאף אם אין בו ד' על ד', מכל מקום כיון דנעשה לתשמישי בית דירה, וראוי לתשמישו, חייב במזוזה.''           

ב. הגרש''ז אויערבך (מנחת שלמה ב, ק), הרב שטרן (בצל החכמה ג, פ) ורוב הפוסקים חלקו וסברו שאין לחייב מעלית במזוזה. בטעם הדבר נימקו, שהמעלית אינה משמשת כלל למגורים ואינה יכולה לשמש שכן שהיא עוברת כל הזמן ממקום למקום, וחדר שאינו משמש כלל למגורים פטור ממזוזה (עם זאת, יש שחייבו בפתח הדלת (ולא פתח המעלית) המובילה מהמעלית למסדרון).

שבת שלום! קח לקרוא בשולחן שבת, או תעביר בבקשה הלאה על מנת שעוד אנשים יקראו[3]...