בחג שבועות נוהגים לקרוא את מגילת רות, שעיקרה שורת מעשי חסד, המתגלגלים ע"י: רות, ערפה, נעמי ובועז.

המגילה באה להדגיש שהקב"ה נתן לאדם כוחות רבים לפעול בעולמו, ושאת יכולתו צריך האדם להשקיע בדרכי חסד ואז יוכל לתקן ולבנות עולמות - "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה". בהנהגה זו האדם איננו עומד כצופה מבחוץ על תהפוכות העולם, אלא נדרש הוא לפעול בתוך העולם מתוך הכרה בכוחו וביכולתו.

המגילה באה ללמד אותנו שבזכות גמילות חסדים נולדים חיים - "וַיִּתֵּן ה' לָהּ הֵרָיוֹן וַתֵּלֶד בֵּן", ובעקבותיה גם הגאולה שכידוע מהריון זה החלה יצירת שושלת מלכות בית דוד ושושלת מלך המשיח שיגאלנו במהרה.

"אמר רבי זעירא: מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה, ולא איסור ולא היתר, ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים".

(הרב אמנון בזק)