פרשנות אונקלוס – פרשת בהר בחוקותי

פרשת בהר

ויקרא כה,ד: וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ: אונקלוס: ניח שמיטתא. תה"ת: מנוחת השמיטה. אונקלוס מפרש ששביתת השבת היא למעשה מנוחה בכל שנת השמיטה.

ויקרא כה,ל: וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר-בָּעִיר אֲשֶׁר-לא (לוֹ) חֹמָה לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ, לְדֹרֹתָיו:  לֹא יֵצֵא, בַּיֹּבֵל: אונקלוס: ליה. תה"ת: לו. אונקלוס מכריע בין הכתיב והקרי לטובת הקרי, וזה הופך את משמעות הכתיב.

פרשת בחוקותי

ויקרא כו,ט: וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם--וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם: אונקלוס: ואתפני במימרי לאוטבא לכון. תה"ת: ואפנה בדברי (מעין שבועתי) להיטיב לכם. אונקלוס מפרש שה' מעונין בטובתנו, לא פנייה סתמית, אלא עם רצון להיטיב.

ויקרא כו,יב: וְהִתְהַלַּכְתִּי, בְּתוֹכְכֶם: אונקלוס: ואשרי שכינתי. תה"ת: ואשכין שכינתי. אונקלוס מפרש שהתהלכות ה' היא השכנת שכינה.

ויקרא כו,יט: וְנָתַתִּי אֶת-שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל, וְאֶת-אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה: אונקלוס: ית שמיא די עילויכון תקיפין כפרזלא מלאחתא מיטרא, וארעא דתחותיכון חסינא כנחשא. תה"ת: את השמים אשר מעליכם – חזקים כברזל מלהוריד מטר, והארץ אשר מתחתכם – קשה כנחושת מלעשות פירות. אונקלוס מסביר את משל התורה בשמים כברזל וארץ כנחושת.

ויקרא כו,מג: בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם, וְהֵם, יִרְצוּ אֶת-עֲו‍ֹנָם; יַעַן וּבְיַעַן--בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ, וְאֶת-חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם: אונקלוס: לוָטין חלף ברכן אייתי עליהון. תה"ת: קללות תחת ברכות אביא עליהם. אונקלוס מסביר שה' נוהג עם העם בהדדיות, כלומר אם העם מואס במשפטיו ומצוותיו – ה' יחליף להם ברכות בקללות.

שבת שלום, שבת בר מצוה לבני נהוראי יהונתן במזל טוב ובשמחה רבה, שבת של מנוחה שלמה כאילו בשנת שמיטה, כוונות ברורות, מציאת חן לפני ה' וזכייה בהשראת שכינתו, סילוק כעסיו מעלינו וזכייה בברכותיו, אורן.