כבודו מלא עולם
נכתב על ידי izik28, 17/4/2023
בסד
ד"ת להפטרת תזריע מצורע וראש חודש אייר
כבודו מלא עולם
-------------------------------------------------------------------------
הפטרת השבת שכוללת שלשה פרשות , תזריע מצורע וראש חודש פותחת בפ"ס המיוחד " הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי: (ישעיהו סו א).", לפי הפסוק נראה שרגלי הקב"ה נמצאים בארץ ישראל , אך ידוע שהוא אינו גוף או דמות כלשהי .אז??
בבראשית רבה א טו – כתוב ארץ תחילה או שמים תחילה
בית שמאי אומרים: השמים נבראו תחילה ואח"כ נבראת הארץ. ובית הלל אומרים: הארץ נבראת תחילה ואח"כ השמים. אלו מביאין טעם לדבריהם ואלו מביאין טעם לדבריהם. על דעתם של בית שמאי שהם אומרים: השמים נבראו תחילה ואח"כ הארץ, משל למלך שעשה לו כסא ומשעשאו עשה אפפודין שלו. כך אמר הקב"ה: "השמים כסאי והארץ הדום רגלי" (ישעיה סו א). ועל דעתם של בית הלל שהם אומרים: הארץ נבראת תחילה ואח"כ השמים, משל למלך שבנה פלטין משבנה את התחתונים, אח"כ בנה את העליונים. כך: "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" (בראשית ב ד) ",אך אם נחזור לתחילת ספר בראשית נראה את הפ"ס " בראשית ברא ה" את השמיים ואת הארץ " , המדרש מסביר " לצד הנימוק ההגיוני (הטעם, המשל) מביא כל צד גם פסוק לחיזוק שיטתו. אך בעוד שבית הלל מביאים פסוק מספר בראשית, ממעשה הבריאה, בית שמאי מביאים את הפסוק שלנו מספר ישעיהו. והלוא יכלו להביא את הפסוק הראשון בתורה "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ"?! אפשר שזה משום שהפסוק בישעיהו לא רק מציין את סדר הבריאה, מה קדם למה, אלא גם את רוח הדברים. השמים הם העיקר – הם הכסא, בעוד שהארץ היא רק שרפרף, דרגש, הדום, אפופדין. וזה תואם את השקפת העולם האליטיסטית של בית שמאי שהיו חריפים ולמדנים גדולים יותר מבית הלל ("מחדדי טפי", יבמות יד ע"א). בית הלל, לעומתם מדגישים את הארץ, את הארציות שיש בה צניעות ומעשיות ובעקבותיהם גם קולא בהלכה ("נוחים ועלובים ומקדימים דברי בית שמאי לדבריהם", עירובין יג ע"ב).
, בתפילת שחרית כתוב הפ"ס " כבוד מלא עולם . משרתיו שואלים איה מקום כבודו להעריצו לעומתם: משבחים ואומרים, ברוך כבוד יי ממקומ", האם משרתי הקב"ה לא יודעים אץת מקומו ? הרי הם משרתיו ??! ,הקב"ה שוכן בכל מקום ומקום , אין לו דמות נפח כלשהי כאדם או אפילו מלאך , מה שכן ידוע הוא על פי מסכת " ברכות דף נט עמוד א – בשעת צערה של השכינה
בשעה שהקב"ה זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם מוריד שתי דמעות לים הגדול, וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו … רב קטינא אמר: סופק כפיו … רבי נתן אומר: אנחה מתאנח … רבנן אמרי: בועט ברקיע … רב אחא בר יעקב אמר: דוחק את רגליו תחת כסא הכבוד, שנאמר: "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי",,במדרש תנחומא (בובר) פרשת וירא סימן ג: "כה אמר ה' השמים כסאי וגו' ואת כל אלה ידי עשתה וגו'. אמרו רבותינו בשם ר' אליעזר בן פדת: בשבעה מקומות אתה מוצא שהשוה הקב"ה עצמו עם לבבות הנמוכים. מנין? שנאמר: כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים וגו' (דברים י יז), ראה כמה גבורה וכמה שבח, ומה כתיב אחריו? עושה משפט יתום ואלמנה (שם יח). וכתיב: כי רם ה' ושפל יראה (תהלים קלח ו). וכתיב: כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח (ישעיה נז טו). וכתיב: כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי (ישעיהו סו א), וכתיב: ואת כל אלה ידי עשתה וגו' ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וגו' (שם ב). והשאר בספר תהלים". עד כאן דברי המדרש. ורש"י על פסוק ב בפרקנו אומר: "השמים והארץ ידי עשתה זאת אשר צימצמתי שכינתי בתוככם בהיותכם נשמעים לי, לפי שכן דרכי להביט "אל עני ונכה רוח וחרד על דברי". לפי שיטתו, ההבטה אל העני הולכת ביחד עם הצמצום – ההתמקדות בקטן, במזערי, במי שאינו חשוב לכאורה. אבל בהמשך נראה גישה הפוכה, שההבטה אל העני ואל האנושי באה דווקא בעקבות ההרחבה וביטול הצמצום".
ברצוני להביא פירוש נוסף לפסוק, "את כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם יהוה ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי" המלבים מפרש" , אל זה אביט אל עני ונכה רוח" מי שהוא עני בחיצוניותו ונכה רוח בפנימיותו שרוחו נשברה ובכ"ז הוא "חרד על דברי" לשמוע בקולי, זה היה תכלית המקדש והקרבנות שנחת רוח הוא לפני שאמרתי ונעשה רצוני, לא הקרבן עצמו הוא המבוקש רק מלאות רצוני וההכנעה שמראה האדם לפני במה ששומע אל דברי": רשי מביא פירוש מצמרר " את כל אלה" - השמים והארץ ידי עשתה זאת אשר צימצמתי שכינתי בתוככם בהיותכם נשמעים לי לפי שכן דרכי להביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי אבל עתה אין לי חפץ בכם שהרי שוחט השור הכה את בעליו וגזלו ממנו לפיכך זובח השה דומה לפני כעורף את הכלב והמעלה את המנחה הרי הוא לפני כדם חזיר והמזכיר לבונה מקטיר לבונה כמו אזכרתה (ויקרא ה) והיתה ללחם לאזכרה".
הקב"ה רוצה שנלך בדרכיו ,מה הוא חנון אף אתה מה הוא רחום אף אתה ," אמר רבי חמא ברבי חנינא: מאי דכתיב 'אחרי ה' אלוהיכם תלכו' [ואתו תיראו; ואת מצותיו תשמרו, ובקולו תשמעו, ואתו תעבדו ובו תדבקון] (דברים יג ה) ? וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה? והלא כבר נאמר כי 'ה' אלוהיך אש אוכלה הוא [אל קנא]' (דברים ד ד)? אלא להלך אחר מידותיו של הקב"ה; מה הוא מלביש ערומים, דכתיב :'ויעש ה' אלוהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם' (בראשית ג כא) - אף אתה הלבש ערומים. הקב"ה ביקר חולים, דכתיב 'וירא אליו ה' באלוני ממרא' (בראשית יח א) - אף אתה בקר חולים. הקב"ה ניחם אבלים, דכתיב: 'ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלוהים את יצחק בנו' (בראשית כה יא) - אף אתה נחם אבלים! הקב"ה קבר מתים, דכתיב 'ויקבר אותו בגיא' [בארץ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה]' (דברים לד ו) - אף אתה קבור מתים. [...] (סוטה יד ע"א)"
ראוי שנקרא ונזכור את הכתוב הבא בימי ספירת העומר בה נהרגו 24000 תלמידי רבי עקיבא רק משום שלא נהגו כבוד זה בזה " רבי יוחנן יצק את יסודות דת החסד במדרש הבא:
על גמילות חסדים כיצד הרי הוא אומר כי חסד חפצתי ולא זבח (הושע ו' ו') העולם מתחלה לא נברא אלא בחסד שנאמר כי אמרתי עולם חסד יבנה שמים תכין אמונתך בהם (תהלים פ"ט ג'). פעם אחת היה רבן יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים והיה ר' יהושע הולך אחריו וראה בית המקדש חרב אמר ר' יהושע אוי לנו על זה שהוא חרב מקום שמכפרים בו עונותיהם של ישראל. אמר לו בני אל ירע לך יש לנו כפרה אחת שהיא כמותה ואיזה זה גמילות חסדים שנאמר כי חסד חפצתי ולא זבח (הושע ו' ו'). שכן מצינו בדניאל איש חמודות שהיה מתעסק בגמילות חסדים. ומה הן גמילות חסדים שהיה דניאל מתעסק בהם אם תאמר עולות וזבחים מקריב בבבל והלא כבר נאמר השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה כי אם במקום אשר יבחר ה' באחד שבטיך שם תעלה עולותיך (דברים י"ב י"ג י"ד) אלא מה הן גמילות חסדים שהיה מתעסק בהן היה מתקן את הכלה ומשמחה ומלווה את המת ונותן פרוטה לעני ומתפלל שלשה פעמים בכל יום ותפלתו מתקבלת ברצון שנאמר ודניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתה וכוין פתיחן ליה בעליתה נגד ירושלים וזימנין תלתא ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנא (דניאל ו' י"א). (אבות דרבי נתן פרק ד)" כל מילה מיותרת .
מוקדש לע"נ חללי צה"ל ופעולות האיבה שנהרגו על קידוש ה" ז"ל ה"ד ת.נ.צ.ב.ה
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
