השואה עושה "שמות" שם למעלה.

============================.

 השואה עושה שם שמות למעלה .

ואפילו שינתה פניו של רקיע.

 ואנו המצורעים למטה, עובדי אלילים  של ממש.

 השלכנוה מאחורי גוונו את השואה ומשמעותה,,כאילו לא אבדנו את

  האלוהים. איבוד גמור  - ולא לשעה. אלא לשנים

מאז השואה  בכל יום מתעטף הקב"ה לשעה בשק ובוכה מרה.

 מייחל לבניו שיתבעוהו למשפט להתגלות בפניהם.

וליתן פשר והסבר לאותו הסתר הפנים נורא

 ולאותה השחתה נוראה של צלם אלוהים.

 ולא ליום או יומיים ואפילו לא לשנה ושנתיים

 וכך כל יום מני אז הקב"ה גם ממעט בפארו,איננו מניח תפיליו כרגיל 

 אלא פעם של ראש ופעם של יד ואוטם אוזניו לתפילה אחת ביום .

 כמחאה לכך שבניו  נוהגים כרגיל  : יום ביומו.

  ואינם תובעים אותו למשפט .

לגלות פניו כאמור : להצטדק או להכות על פשע.

 ולגזור עליו באותו המשפט גאולה שלמה.

 שזו זכותה התלויה ועומדת של כנסת ישראל .

 שזאת לדעת : לעולם לא תקום ותבא הגאולה השלמה.

 בלוא כריכתה עם פתרון החידה של השואה.האיומה

 משל אין האוהבים יכולים לשוב ולבנות ביתם שוב

בלוא ניקוי ראש ולב מכל החסמים שקנו להם שביתה. 

 וכך גם בכל מועדי ישראל וחגיו  ניצב מול כסא הכבוד דגל אחד שחור 

ועליו כתוב : "שואה". ועדת שרפים אוחזת בכל אות ואות  להאירה באש

 שניים אוחזים ב"אש" ושניים אחרים אוחזים באותיות הוויה של "וה"

 והכי המעורר בו בקב"ה -כעס נורא עלינו  :

 שבצומות ובתשעה באב אנו מתאבלים על  חורבן  שמתגמד 

 לאותו חורבן של הסתר הפנים .- לשואה ומוראותיה

 והוא הקב"ה ממתין לכך שאנחנו . כת מצורעיו  - עובדי האלילים,

 נתעשתו סוף סוף להסב את תשעה באב: -"לעשרה לשווא".

 לסמל אתהשבר הנורא ,שכל התפילות בשואה שלא נעתרו

 והיו לשווא.

 ולבכות ולצום 

   על כך.

 הנה כי כן בעיני שמיים אנחנו כתב מצורעים של עובדי אלילים. "צרים" ו"רעים"

 בהווית  העולם והאמונה.

 ועתה בהתקדש ערב יום השואה תלכו כולכם וודאי חסודים ושלמים  לתפילת מעריב

 ואפילו לאתזכרו ולא תזכירו ובכלום 

 ואפילו לא  מה שמאפיל על אלוהינו.

 משה אהרון