לשון הרע גורם שהתפילה לא תתקבל
לשון הרע גורם שהתפילה לא תתקבל
יג, מה וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ
הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם
יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא
רש"י
מבאר: 'וטמא טמא יקרא' - משמיע שהוא טמא ויפרשו ממנו. המצורע עצמו היה אומר: אני
טמא, רחקו מעלי. חז"ל דורשים שעליו להודיע צערו לרבים ורבים יבקשו עליו
רחמים.
בפסיקתא
זוטרתא כתוב:
"מכאן אמרו מי שאירע בו דבר צריך להודיע לרבים ורבים מבקשים עליו רחמים".
כשהגר
השליכה את ישמעאל כתוב (בראשית כא, יז) "וישמע אלקים את קול הנער", ומבאר
רש"י: 'קול הנער', ולא 'קול הגר' משום ש"יפה תפילת החולה מתפילת אחרים
עליו והיא קודמת להתקבל". כשצריך להתפלל על חולה, תפילתו נענית ברצון יותר
מכל התפילות האחרות, משום שהחולה עצמו מתפלל יותר מהלב.
לפי
זה, מדוע מצורע מבקש מאנשים אחרים להתפלל עליו ולא מתפלל בעצמו? מדוע לא אומרים
במצורע ש"יפה תפילת החולה על עצמו"?
מתרץ החפץ חיים, שבן אדם שמדבר לשון
הרע מביא טומאה לפה שלו, ובכך מקלקל את כח התפילה המונח בפיו.
המצורע
דיבר לשון הרע, וכתוצאה מכך, הפה שלו נעשה טמא, ואינו יכול להתפלל, ולכן צריך לבקש
מאנשים אחרים שיתפללו עליו.
לרעיונות יפים נוספים על פרשיות תזריע - מצורע,
שיסייעו להעשיר את שולחן השבת,
ניתן להיכנס לאתר תורתך שאלתי בקישור