ואלה המשפטים , לע"נ סבי היקר משה טבוך בן פרלה ז"ל
נכתב על ידי izik28, 15/2/2023
בסד
ד"ת לפרשת והפטרת משפטים שקלים לע"נ סבי משה טבוך בן פרלה ז"ל
ואלה המשפטים
--------------------------------------------------------------------------
מה אומרת לכם המילה" ואלה" ?? לי זה נראה שכדאי לשים לב לדברים הבאים .. אך האם יש עוד משמעות למילה הזו? כן אם נבחין בנוטריקון שלהם," ואלה. נוטריקון וחייב אדם לחקור הדין".
מדובר במשפט בין אנשים ,שבו על השופט להבין לאשורו כל צד היטב כדי שיפסוק נכון .
אני רוצה להציע פירוש אחר , לחקור את הדין משמעו להבין את פירוש התורה בצורה המיטבית שאנו בני האדם יכולים .. זאת אנסה לעשות ,להתמקד במילה משפטיים , ואנסה לפרש כל אות בהתאם לתורתנו המתוקה!
אות מ ,בגימטריא היא המספר 40 , הם 40 היום בו שהה משה רבנו בהר סיני בקבלת התורה שירד עם לוחות הברית, אך כשהוא ירד הוא לא האמין למראה עיניו.. העם שלו רוקד עם עגל עבודה זרה!! וההמשך ידוע ..עוד מסמלת אות זו את 40 ימי הסליחות .
אות ש , היא 300 בגימטריא , הרב זמיר כהן מסביר במאמר,ו"לאות ש' שלש שיניים. לרמז על כוח השבירה הנדרש להשכנת שלום. שהרי השלום מושג רק כאשר כל צד מתפשר באמצעות שבירת חלק מרצונו, למען זולתו. בדרך כלל תוצאה כזו מושגת רק על-ידי גורם אמצעי שלישי, ה'שובר' ומפשר מכאן ומכאן ומביא לשלום ולשלימות, כדרכו של אהרון, האוהב שלום ורודף שלום. משום כך לאות ש' שני קווים קיצוניים המבטאים כוחות מנוגדים, וקו אמצעי המפשר.
וביתר עומק, העיקרון המרכזי במלאכת תיקון המידות באדם, הוא השגת האיזון הנכון בכל מידה, באמצעות שבירת ההקצנה לצד אחד. למשל, כאשר האדם עמל לשבר את נטייתו הקיצונית לקמצנות, שהיא בחינת מידת הדין – שרוצה את שלו רק לעצמו; או שעמל לשבר את נטייתו הקיצוניות לפזרנות, שהיא בבחינת מידת החסד – שנותן משלו לאחרים בשפע חסר גבולות; והצליח להגיע לדרך האמצע הראויה שהיא בבחינת מידת התפארת, להיות לא קמצן ולא פזרן – אלא נדיב, וכך בכל המידות, הרי אדם זה זכה להגיע לתיקון מידותיו באיזון הנכון. וכדברי התנא באבות: "איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם? כל שהיא תפארת לעושה, ותפארת לו מן האדם".
עיקרון זה נרמז בצורת הקשת שבצידה התחתון של האות ש', הצד המחבר בין שלושת הזרועות. לומר, שכשם שהמראה הססגוני של הקשת נוצר כתוצאה משבירת טיפות הגשם (מים, חסד) את קרני השמש (אש, גבורה) הזורחים עליהם, לשלשת צבעי היסוד: אדום (גבורה), כחול (חסד), וצהוב (תפארת), כך על האדם בהיותו בעולם-הזה להשתמש בפעולות גופו הגשמי (בבחינת גשם) לשבר ולפצל את ההארות הבוקעות מתכונות נפשו השונות (בבחינת קרני השמש) המעורבות טוב ושאינו-טוב יחדיו, לסלק מכל אחת מהן את הרע ואת המיותר, ולאמץ לעצמו את הטוב בלבד. ובכך מגיע לאיזון הנכון ולהתנהגות הראויה בכל תכונה במידה הנכונה, ובמקום הנכון, בהיותו רותם את כולן למרכבת עבודת ה'".
אות פ מחירה אותנו לפרקי אבות ולאימרה," בֶּן שְׁמוֹנִים לַגְּבוּרָה,", אך איזו גבורה??
הרב אביעד כהן מסביר," על מנת לעמוד על ביטויו המדויק של מונח זה, יש לעיין בהקשרים האחרים שבהם הוא מופיע. כלל גדול הוא בידינו, ושורשיו נטועים עמוק גם בעולמם של בעלי החסידות: רצונך לעמוד על טיבו המדויק של ביטוי, כלך לך אצל מקומו הראשון, אל הפעם הראשונה שבה הוא נזכר. דומה, שהפעם הראשונה שבה מופיע השורש ג.ב.ר. במקרא הוא בספר בראשית, בפרשת נח, בתיאור מי המבול (בראשית ז, יח-כ): "וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם. חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים".הרמב"ן מסביר בפירושו לתורה, על הקשר שבין המים וה"גבורה": "וטעם ויגברו המים, והמים גברו - שנתרבו מאד, כי לריבוי הגדול יקרא הלשון גבורה, וכן ופשעיהם כי יתגברו (איוב לו, ט), רבו מאד, גבר חסדו על יראיו (תהלים קג, יא) - גדל, וכן: ואם בגבורות שמונים שנה (שם צ י), בריבוי גדול",כלומר גם בגיל זה על האדם לעבוד במרץ את ה" במלא כוחו !
אות ט מסמלת את תשעה ירחי הלידה , י"ל לפי מה שהובא משמיה דרבינו הגר"א זי") לפרש הא דאיתא בנדה ל,ב דכאשר התינוק במעי אימו מלמדים אותו כל התורה כולה וכו', וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה וכו', וצ"ע מה תועלת יש במה שמלמדים אותו ואח"כ משכחים אותו והוה כלא למד כלל.
וביאר הגר"א, עפ"י מש"כ האלשי"ך הק' על מה שאנו אומרים ותן חלקינו בתורתך, לפי שכל הנשמות עמדו על הר סיני, וקבלו כל אחד חלקו בתורה. וזהו שכתוב בגמ' (מגילה ו' ב') יגעתי ומצאתי תאמין, מצאתי דייקא כשאדם המוצא אבידתו לפי שהוא חלקו ולפי זה אילו לא היו מלמדים אותו כשהיה במעי אימו איך היה יכול להגיע ע"י יגיעתו, ואם לא היה שוכח לא היו מלמדים אותו חלק תורתו במעי אימו. וזהו שנקרא 'כל התורה', רצה לומר מה שנוגע לחלק נשמתו, ובצאתו לאויר העולם הוא נשכח ממנו, ואח"כ ע"י יגיעתו יכול למצוא אבידתו.
ולפי"ז נמצא דתשעה ירחי לידה שבהם לומד העובר במעי אמו מן המלאך הם היסוד והשורש לכל התורה שלומד אח"כ כל ימי חייו.[ ביניהם גם כתיבת דה"ת זה..]
אות י מסמלת את עשרת הדברות , השם מרכז חיינו ועליהם מתסבבים כל הכתוב בפרשה זו בה יש גן -53של מצוות , עם מנקים אותם כראוי נקבל גן חייים פורח, אם לא?? חלילה שדה קוצים .[ ולא כסנה .].
אות ם דומה בפרושה לאות מ בתחילת המילה .
אם נחבר את כל האותיות נקבל גימטריא 479) , שהם אותיות תעט והם המילים המודגשות בכחול
מִשָּׁם נָסְעוּ, הַגֻּדְגֹּדָה; וּמִן-הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה, אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם"..
התורה כידוע משולה למים מה שמזכיר לנו שיש עונה כזו שנקראת חורף.. בה יורד גשם .. מה שדי נדיר לצערנו השנה , מה שקרה סוף סוף בתחילת שבט עם גשמי ברכה בע"ה מה שמחזיר אותנו לפרשת והיה עם שמע "
"הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. יז וְחָרָה אַף יְהוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְהוָה נֹתֵן לָכֶם. יח וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. יט וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. כ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ"/
רבנו בחיי מפרש".תוך השלוה והעושר שיהיה לכם בארץ, שלא תסורו מן הדרך ותדבקו בעבודה זרה ח"ו וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר. והזכיר זה מפני שעובדי עבודה זרה יחשבו כי בעבודתם יבא המטר ויצליחו כל גדולי הארץ, על כן הודיע בכאן כי השמים יהיו נעצרים בעבדם עבודה זרה ולא יהיה מטר כלל. וכן הזכיר ישעיה ע"ה (ישעיה ל) וטמאתם את צפוי פסילי כספך ואת אפודת מסכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו, וסמיך ליה ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה וגו' והיה דשן ושמן וגו', בא לבאר שאין שאר הכחות העליונים ממטירים ולא יש בהבלי הגוים מגשימים, כי אם ה' אלהינו לבדו הוא הממטיר ונקוה לו.".
מה שמקשר אותנו להפטרת פרשת שקלים ולפ"ס",יכרת יהוידע את הברית בין יהוה ובין המלך ובין העם להיות לעם ליהוה ובין המלך ובין העם
ויבאו כל עם הארץ בית הבעל ויתצהו את מזבחתו [מזבחתיו] ואת צלמיו שברו היטב ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות וישם הכהן פקדות על בית ה" ,המלבים מפרש" , בין ה'" וכו'. ר"ל כרת ברית שהמלך והעם יעבדו את ה', וזה הברית "בין ה' ובין המלך והעם,", ואח"כ כרת ברית "בין המלך ובין העם" , שיהיו נאמנים למלכם, בענין שהברית השני תלוי בהראשון, וכן היה אח"כ שכאשר עזב את ה' קשרו עליו קשר והרגוהו:
מה שמלמד אותנו לא ללכת בהבלי העולם הזה , אומנם בימינו כמעט ואין עבודה זרה , אך שנאת החנם היא כמוה , כל אחד לא מקבל את רעהו , וזאת הקב"ה לא אוהב , כתוצאה מכך הוא מלמד אותנו מידה כנגד מידה , כשם שאנו לא מקבלים איש את רעהו האדמה לא מקבלת גשם.. או מקבלת פחות , חשבו על זה ..
מה שמקשר אותנו ע ם המילה "תעט "בהיפוך אותיות ובכתיב חסר היא המיחלה טעת , [טעות] כלומר המילה משפטים מלמדת אותנו להתגבר בלימוד התורה ובמצוות ולמי שיכול ללכת בדרכי רבי עקיבא שכתב על כל אות תילי תילים של הלכות [ ניסיתי גם אני בגילוי נאות ..] ולקיים כל מצווה ללא טעויות למען קידוש שמו של ה" יתברך מה שיאיר עלינו מאור יתברך, אותו אור שהיה בהר סיני , רוצים לחזות באותו אור או בפ"ס " קרן עור פניו " הכוונה למשה שירד מהר סיני בפעם השניה ולא הבין למה כולם מתחקים ממנו . עד שהוא הבין שיש עליו מאוור של ה" ,רוצים גם? תתמידו בלימוד התורה ומשפטיה למען ה" ותחזו נפלאות בברכת ה" הטובה . חודש טוב וגשמי ברכה
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
