מחיה המתים
נכתב על ידי izik28, 15/2/2023
בסד
ד"ת לפרשת והפטרת פרשת יתרו פג בלנ
מחיה המתים
--------------------------------------------------------------------------
השנה אנו חויים לצערנו פחות גשמי ברכה , בתקווה ותפיעלה שזה ישתנה לטובה בע"ה , האם בפרשת השבוע יש קשר לגשם ? אכם כן , שימו לב לפ"ס" ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה", אותי לימדו שיש ברקים יש גשם ..
רבנו בחיי מסביר" הקולות היו קולות המלאכים שמקלסים להקב"ה בכל בקר ובקר, שנאמר (איוב לח) ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים, והברקים הם מלאכים ג"כ שנאמר (תהלים קד) עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט, וכתיב (יחזקאל א) ונוגה כאש ומן האש יוצא ברק. וענן כבד, כדי להפריש בין ישראל ובין המלאכים שאם היו ישראל רואים אותם היו נרעדים בראייתם, וכן כתוב ביחזקאל (שם) ענן גדול ואש מתלקחת ומתוכה דמות ארבע חיות, זה כתב רבינו חננאל, עם היות שהפשט אמת ויציב והוא הראשון משבעים פנים כי יום מתן תורה היה כמין יום המעונן בקולות והם הרעמים כמנהגו של עולם והברקים וקצת גשמים, והוא שכתוב (שופטים ה) ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים, והיה תחלה הענן ואח"כ הברקים ואח"כ הקולות. והאחרון בכתוב היה ראשון שכן מנהג לראות הברק ואחריו הרעם, ומה שהזכיר הכתוב שלא כסדר נראה לי בטעם הדבר כי עשה כן לעלוי קול השופר שאילו הזכיר כסדר שהיו היה סומך הקולות אל קול השופר והיה נראה כי היו שוים או קרובים זה לזה במעלה ולכך רצה להקדים הקולות כדי להרחיקם מקול השופר ולבאר כי יש רחוק גדול והפרש ביניהם כהפרש שיש בין דבר גופני לדבר שכלי."
בתפילת שמונה עשרה ברכת מחיה המתים קרובה למשיב הרוח ומוריד הגשם",אמר רבי יוחנן, שלשה מפתחות בידו של הקדוש ברוך הוא שלא נמסרו ביד שליח, ואלו הן, מפתח של גשמים, מפתח של חיה, ומפתח של תחיית המתים. מפתח של גשמים דכתיב 'יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו'. מפתח של חיה מנין דכתיב 'ויזכר א-לקים את רחל וישמע אליה א-לקים ויפתח את רחמה. מפתח של תחיית המתים מנין, דכתיב 'וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם'. במערבא אמרי, אף מפתח של פרנסה, דכתיב 'פותח את ידך' וגו'. ורבי יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא, אמר לך, גשמים היינו פרנסה". הרי שהגשמים והפרנסה לא נמסרו לשליח ולא נמסרים אלא בחישוב מיוחד של בורא עולם, ולא באים לאדם על ידי כחו ועוצם ידו".
הברקים שהיו במעמד הר סיני מסמלים את הכתוב הנ"ל , וזה מתקשר לדיבר הראשון בעשרת הדברות
"אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלהים אחרים על פני", אבל רגע.. הרי הקב"ה מלא כל הארץ כבודו , והוא מלך מלכי המלכים , אז מי זה שעלול להיות
" מעליו" ? מפרש המכילתא" לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. למה נאמר? לפי שנאמר "אנכי ה' אלהיך".
משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה. אמרו לו עבדיו: גזור עליהם גזרות! אמר להם: כשיקבלו את מלכותי - אגזור עליהם; שאם מלכותי לא יקבלו - גזרותי לא יקבלו!
כך אמר המקום לישראל: "אנכי ה' אלהיך... לא יהיה לך": אני הוא שקבלתם מלכותי במצרים? אמרו לו: כן. - וכשם שקבלתם מלכותי - קבלו גזרותי: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני".
רבי שמעון בן יוחאי אומר: הוא שנאמר להלן (ויקרא יח ב) "אני ה' אלהיכם" שקבלתם מלכותי בסיני? אמרו לו: הן והן. קבלתם מלכותי - קבלו גזרותי: (שם) "כמעשה ארץ מצרים" וגו'. הוא שנאמר כאן: "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" וקבלתם מלכותי? והן קבלתם מלכותי באהבה - קבלו גזרותי:
"לא יהיה לך אלהים אחרים". למה נאמר? לפי שנאמר "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", אין לי אלא שלא תעשו. העשוי כבר, מנין שלא יקיים? - תלמוד לומר "לא יהיה לך":
"אלהים אחרים". וכי אלוהות הן? והלא כבר נאמר (ישעיה לז יט) "ונתון את אלהיהם באש כי לא אלהים מה", ומה תלמוד לומר "אלהים אחרים"? אלא שאחרים קוראין אותם אלוהות.
דבר אחר "אלהים אחרים" - שהם מאחרין הטובה מלבא לעולם.
דבר אחר "אלהים אחרים" - שהם עושין את אלהיהם אחרונים.
דבר אחר "אלהים אחרים" - שהם אחרים לעובדיהם. וכן הוא אומר (ישעיה מו ז) "והן יצעק אליו ולא יענה ומצרתו לא יושיענו".
רבי יוסי אומר: "אלהים אחרים" למה נאמר? שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם, לומר "אלו נקראו בשמו - כבר היה בהם צורך". והרי נקראו בשמו - ואין בהם צורך! ואימתי נקראו בשמו? בימי אנוש בן שת, שנא' (בראשית ד כו) "אז הוחל לקרוא בשם ה'". באותה שעה עלה אוקיאנוס והציף שלישו של עולם. אמר להם המקום: אתם עושים מעשה חדש וקראתם עצמכם - אף אני אעשה מעשה חדש ואקרא עצמי, שנא' (עמוס ה ח) "הקורא למי הים".
רבי אליעזר אומר: "אלהים אחרים" - שהם מחדשים להם אלהות בכל יום. הא כיצד? היה לו של זהב, נצרך לו - עשאו של כסף, ונצרך לו - עשאו של נחשת. היה לו של נחשת, ונצרך לו - עשאו של ברזל או מעופרת. וכן הוא אומר (דברים לב יז) "חדשים מקרוב באו".
רבי יצחק אומר: אלו נפרש להם כל שם עבודה זרה - לא היה מספיק כל העורות שבעולם.
רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: בא וראה לשון שתפסה תורה "למולך" כל שתמליכנו עליך, אפילו קיסם אחד או חרס!
ר' אומר: "אלהי' אחרים" - שהם אחרונים למי שהוא אחרון במעשים. ומי אחרון שבמעשים? מי שקורא אותם אלוהות:
"על פני" למה נאמר? שלא ליתן פתחון פה לישראל, לומר: לא נצטווה על עבודה זרה אלא מי שיצא למצרים! לכך נאמר "על פני", לומר: מה אני חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים - אף אתה ובנך ובן בנך לא תעבוד עבודה זרה עד סוף כל הדורות:".
בקריאת שמע בפרשת והוה אם שמע מופיע הפ"ס" הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. יז וְחָרָה אַף יְהוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְהוָה נֹתֵן לָכֶם", רבנו בחיי מפרש" , מתוך השלוה והעושר שיהיה לכם בארץ, שלא תסורו מן הדרך ותדבקו בעבודה זרה ח"ו וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר. והזכיר זה מפני שעובדי עבודה זרה יחשבו כי בעבודתם יבא המטר ויצליחו כל גדולי הארץ, על כן הודיע בכאן כי השמים יהיו נעצרים בעבדם עבודה זרה ולא יהיה מטר כלל. וכן הזכיר ישעיה ע"ה (ישעיה ל) וטמאתם את צפוי פסילי כספך ואת אפודת מסכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו, וסמיך ליה ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה וגו' והיה דשן ושמן וגו', בא לבאר שאין שאר הכחות העליונים ממטירים ולא יש בהבלי הגוים מגשימים, כי אם ה' אלהינו לבדו הוא הממטיר ונקוה לו".
בימינו כמעט שאיו עבודה זרה כבעבר , אך בעצם .. אין משהו כמו פסל או אליל דומם , אך יש עבודה זרה אחרת ,הרב יובל שרלו כותב במאמרו " " העבודה הזרה המודרנית באה לידי ביטוי בניסיון לעצב את האלוקים לפי רוח האדם. כשמצווה מסוימת לא נראית ולא מתיישבת עם מערכת הערכים – עובדי עבודה הזרה המודרניים יקבעו שהיא אינה מחייבת או שכלל לא נאמרה"
מקומו של איסור הליכה אחר עבודה זרה בראש עשרת הדברות המופיעות בפרשתנו, מלמד על העיקר החשוב שהתורה מייחסת למאבק בעבודת האלילים. הדבר מקבל מפנה תוקף גם בהמשך הפרשה כשהתורה מתייחסת לאיסור ואומרת: "לא תעשון אתי, אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשון לכם". חשיבותו של עיקר זה הביא את הנביאים בכל הדורות להעמיד את המאבק בעבודה הזרה בראש סדר העדיפויות (יחד עם הנושא החברתי), וגם הרמב"ם כתב את הלכות עבודה זרה והמאבק בה כהמשך ישיר להלכות יסודי התורה.
אולם נשאלת שאלה האם לכל זה נותרה משמעות בימינו? האם איסור עבודה זרה נידון להיוותר רק בשולי הדיון הרוחני שלנו, כמו בשאלת סתם יינם של גויים או באיסור כניסה לכנסיות? האם ייתכן שהנושא המרכזי ביותר בתורה, יהפוך ללא רלוונטי בסדר יומנו הדתי ולאחד הסימנים הפחות משמעותיים בשולחן ערוך?
ובכן, ראשית יש לומר כי בהחלט ייתכן שכן. ייתכן כי מכיוון שעולמנו (לפחות זה שאנו, המתגוררים במדינת ישראל, מכירים) אינו מוצף בעבודה זרה (למעט פה ושם בשוליים), הרי שגם להלכות אלה משמעות נמוכה בהרבה מזו שהייתה להם בעבר. יש הרואים בכך התקדמות, ושמחים על הנאורות שפשטה בנו על כך כי איננו נמשכים כלל לעבוד לעץ ולאבן. בוודאי שיש בכך לא מעט מן האמת, אולם לגוויעתה של המשיכה לעבודה זרה ישנו גם צד אחר והוא אי הימשכותינו אחר עבודת אלוקים. הגמרא אומרת כי יצר של עבודה זרה מצוי בבית קודשי הקודשים, ומכיוון שאין לנו את בית קודש הקודשים אין אנו מתאווים לעבודה זרה, אולם גם לא לעבודת האלוקים. בעלי המחשבה לימדו אותנו על הקשר שבין שני קצוות אלה שבא לראשונה לידי ביטוי בחטא העגל. מסתבר שהחוויה העמוקה שחווה עמ"י במפגש עם רבש"ע במעמד הר סיני, היא זו שהביאה אותו גם לידי עשיית העגל (כך על פי פירושו של ריה"ל). מכאן שבד בבד עם השמחה הגדולה על כך שאין אנו נתבעים עוד להיאבק בעגלים למיניהם ודחיקתו של המאבק בעבודה זרה מסדר יומנו, עלינו להצטער על המחיר הכרוך בהיעלמותה של העבודה זרה, ולשאוף לשוב ולחוש השתוקקות אל האלוקים.
ברם, מדברי ההלכה עולה כי ההתבוננות על העבודה הזרה לא נעשית רק דרך שאלת הפסילים והאלילים, כי אם גם דרך דרכי עבודת ד'. הגשמה אינה רק עניין תיאולוגי מוחשי שיש להיאבק נגדו, כי אם גם תפישה מוטעית של העניין האלוקי. יסודה של העבודה הזרה טמון בניסיון של האדם לעצב לו את האלוהים הזרים כרצונו. הוא הבונה אותו בתבניתו ובדמותו, והוא הקובע לאור אלו עקרונות יפעל אותו אליל או פסל. האמת היא שמבחינה זו לא השתנה הרבה גם בימנו. גם כיום עולה לא אחת ניסיון לקבוע לריבונו של עולם כיצד הוא צריך לפעול ומה הוא צריך להיות. העבודה הזרה המודרנית באה לידי ביטוי בניסיון לעצב את האלוקים לפי רוח האדם. כשמצווה מסוימת לא נראית ולא מתיישבת עם מערכת הערכים – עובדי עבודה הזרה המודרניים יקבעו שהיא אינה מחייבת או שכלל לא נאמרה. אם דרך המצוות המעשיות התמידיות והריטואליות אינה נראית בעיניהם של עובדי העבודה הזרה המודרנית, הם יצורו לעצמם דמות אלוהית אחרת שלה מערכת ערכים שהם עצמם בנו להם. אם התנהלות הדברים בהיסטוריה נמצאת בניגוד למה שהם סברו שצריך להיות, בין אם העריכו כי משיח צריך להופיע עכשיו ובין אם סברו כי יש להתנכר לגאולת ישראל, הם ימהרו וישרטטו לעצמם מלך אחר. הצד השווה שבכולם הוא הניסיון לקבוע לריבונו של עולם כיצד הוא צריך להיות לפי דעת בני אדם, וזו עבודה זרה מובהקת".
עוד סיבה נוספת היא עניין הכעס והמחלוקת שכן ידועה האימרה " כל הכועס כאולו עובד עבודה זרה".
הרב עובדיה יוסף זצל מסביר" מידת הכעס מידה רעה מאוד. ואמרו חכמים שהכועס דומה לעובד עבודה זרה. "המקרע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו, והמפזר מעותיו בחמתו – יהא בעיניך כעובד עבודה זרה; שכך אומנתו של יצר הרע, היום אומר לו: עשה כך, ולמחר אומר לו: עשה כך. עד שאומר לו: עבוד עבודה זרה, והולך ועובד". ואמר שם רבי אבין שהמקור לכך מהפסוק (תהלים פא, י): "לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר", איזהו אל זר שיש בגופו של אדם – הוי אומר זה יצר הרע (שבת קה, ב). ועוד אמרו: "כל הכועס – כל מיני גהינם שולטים בו" (נדרים כב, א). ועוד אמרו: "כל הכועס – אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו" (נדרים כב, ב). ואמר אליהו לרב יהודה: אל תכעס ולא תחטא (ברכות כט, ב)".
אם נזכור שהכל תלוי בנו ובמעשינו , אם נבין שעניין חוסר הגשם נובע משנאת החינם שיש ביננו , בה גלומה מידת הכעס על כל מה שלא כמונו , אם נפסיק לרדוף אחרי ההבל ונרדוף אחרי התורה [ יודע שזה קל מאוד לכתוב וקשה לעשות] אם נבין שה" הוא הכל ולא נשליט את רצוננו כלפיו וכלפי אנשים אחרים כאילו אנחנו יודעים הכל ואין בילתנו , נזכה לגשמי ברכה מה שמקשר אותנו למחיה המתים שכם הגשם מביא חיים לעולם כגשם שמרווה את האדמה ואודות לכך היא מצמחיה יבול , בימנו אנו פחות מרגישיםז את אודות לכך שיש לנו מים מותפלים הע"ה , הדבר גורע מאיתנו לבקש עלהגשם ,שהרי יש מים בברז .. אך כל החקלאית והטבע כמו הקשר שלנו עם ה" סובל מזה בגלל גאוותנו , אם נוריד ממנה מעט ! נזכה לחיים תרתי משמע ,שהרי " הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם:"
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
