אחת הנושאים בפרשה הן ארבעה הבטחות של הקב"ה לעם ישראל או בלשון אחר ארבעה לשונות של גאולה. אחת מהן הינה הבטחת הארץ "והבאתי אתכם אל לארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'".

זו הפעם הראשונה המופיעה בתורה המילה מורשה מתוך שני פעמים בפעם השנייה מופיעה "תורה ציווה לנו משה מורשת קהילת יעקב".

זאת אומרת בפעם הראשונה הינה הבטחת הארץ ובפעם השנייה עסק לימוד התורה. מבאר בעל הטורים (שמות ו' ח') המכנה המשותף שבשניהם שרק בזכות לימוד התורה הקדושה נזכה לירש את הארץ כש"כ "ויתן להם ארצות גויים בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו" ועוד מדקדק שם כתיב "מורשה" ולא ירושה, היינו, שאם המורישים הורשו אך היורשים הסבו את לימוד התורה זו בעיית כניסה לארץ.

המהר"ם מרוטנבורג (מובא בתורת חיים) המכנה המשותף בין שניהם שכמו שבירושת הארץ ישנה עמל ויגיעה ואף גובל פעמים במלחמות ויש להגן ולשמור עליה לבל יכנסו אויבים אליה אף התורה לעמול ולטרוח בה ועסוק בה יומם וליל.

הכתב והקבלה מחדד מדוע נאמר מורשה ולא ירושה, שהרי ירושה עוברת מהמוריש ליורש אך אינו בהכרח שאותה ירושה תעבור לנמשך הדורות אולם מורשה הינה העברת מסר לדורות הבאים.