פרשנות אונקלוס - פרשת ויחי

בראשית מח,יד: וַיָּשֶׁת עַל-רֹאשׁ אֶפְרַיִם, וְהוּא הַצָּעִיר, וְאֶת-שְׂמֹאלוֹ, עַל-רֹאשׁ מְנַשֶּׁה: שִׂכֵּל, אֶת-יָדָיו, כִּי מְנַשֶּׁה, הַבְּכוֹר: אונקלוס: אחכימנון. תה"ת: השכילם, החכים אותם. אונקלוס מבין שיעקב מוסר כאן מסר ליוסף ולבניו, הוא מחכים אותם לנהוג באחווה זה כלפי זה, אף אם אחד גדול מחברו, לא הגיל קובע זאת.

בראשית מח,כב: אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי, בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי: אונקלוס: בצלותי ובבעותי. תה"ת: בתפילתי ובקשתי. אונקלוס מבין שמלחמתו בעשו המשול לאמורי, התרחשה בתפילה ובקשה מה', ולא דווקא בחרב וקשת.

בראשית מט,ה: שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אַחִים--כְּלֵי חָמָס, מְכֵרֹתֵיהֶם: אונקלוס: אחין גברין גיברין. תה"ת: אחים אנשים גיבורים אונקלוס מלמדנו שלמעשה יעקב העריך את מעשיהם של בניו הגיבורים, אף שלא הסכים עמם מלכתחילה: "בסודם אל תבוא נפשי", אלא בעצמם החליטו על כך "כי באפם הרגו איש".

בראשית מט,ח: יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ: אונקלוס: את אודית ולא בהיתתא, בך יודון אחיך. תה"ת: אתה הודית ולא התביישת, (ולכן) לך יודו (יסכימו למלכותך) אחיך. אונקלוס מסין שהודאה בטעות ובחטא היא כבוד ומנהיגות.

בראשית מט,מה: מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ, וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ, בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת; בִּרְכֹת שָׁדַיִם, וָרָחַם: אונקלוס: ברכתא דאבוך ודאמך. תה"ת: הברכות של אביך ואמך. אונקלוס מדמה את השדיים לאבא, ואולי ניתן להבין מכאן מדוע ה' ברא פטמות גם לגבר, להבין כי תפקיד הגבר הוא לזון ולפרנס את ילדיו מלידתם, וההנקה עצמה תהיה על ידי האם, כאחת מתפקידי האישה בהנהגת הבית (הבישולים, שהניקיון וכו').

שבת שלום, שבת של אחווה, תפילה, גבורה, הודאה והודיה, פרנסה, חזק חזק ונתחזק, אורן.