פרשנות אונקלוס - פרשת ויגש

בראשית מד,כח: וָאֹמַר, אַךְ טָרֹף טֹרָף: אונקלוס: מקטל קטיל. תה"ת: הרוג נהרג. אונקלוס מבין שיעקב לא ראה בנבואה רק טריפת בנו על ידי חיה, אלא כל הרג שהוא, שהרי באמת לא נטרף על ידי חיה.

בראשית מה,יב: וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת, וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין:  כִּי-פִי, הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם: אונקלוס: ארי בלישנכון אנא ממלל. תה"ת: הרי בשפה שלכם (לשון הקודש) אני מדבר. אונקלוס מפרט איך יוסף שכנע את האחים, שהרי לשון הקודש לא הייתה ידועה בקרב העמים.

בראשית מו,כח: וְאֶת-יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו, אֶל-יוֹסֵף, לְהוֹרֹת לְפָנָיו, גֹּשְׁנָה: אונקלוס: לפנאה. תה"ת: לפנות (להכין את הדרך לפניו). אונקלוס מלמדנו שהדרך לא הייתה סלולה מספיק, ויהודה הלך לפני כולם, להכין את הדרך.

בראשית מו,ל: אָמוּתָה הַפָּעַם, אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת-פָּנֶיךָ: אונקלוס: אילו אנא מיית זמנא הדא – מנחם אנא. תה"ת: אילו הייתי מת בשעה זו – מנוחם אני. אונקלוס מפרש שיעקב לא התכוון למות עתה (אמותה הפעם), אלא גם אם אמות עתה – אני מוכן לזה ואני מנוחם, בניגוד לבשורה הרעה שקיבל על יוסף – ואז מאן להתנחם.

בראשית מז,יז: וַיְנַהֲלֵם בַּלֶּחֶם בְּכָל-מִקְנֵהֶם: אונקלוס: וזנינון. תה"ת: וכלכלם – זן אותם. נראה שניתן לנהל את העולם ולכלכלו על ידי הבטחת מזון.

שבת שלום, שבת של נבואה, שכנוע, הכנה לדרך, נחמה וכלכלהשב, אורן.