הא לחמא עניא
נוסח "הא לחמא עניא" בעייתי, שמזמינים בו אורחים אולם האמירה היא לבני הבית בלבד, וכן מה שייך קרבן פסח עכשיו? ועוד קושיות, ראה במאמרו של מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א ב"לזמן הזה". ואולי אפשר להוסיף שבכוונה נאמר בו כל אלו כיון שהיסוד לכל הוא 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים' (משנה פסחים י,ה) שבכל דור יש לימוד מהחגים, אולם בפסח זה מודגש ביותר שיראה את עצמו כאילו יצא ממש. לכן כשאומר 'הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים' בא לומר שזהו ממש כמו הלחם שלהם, כמו שחוזרים בזמן. ומתחילים ב'כל דכפין ייתי ויכל' שזהו שאומרים כמו אצל אברהם שהכניס אורחים, שאצלו נאמר על גלות מצרים ועל גאולתה, שזהו כהתחייבות לאברהם לגאלנו, כמו שמובא בשמות (ו,ה) “ואזכר את בריתי" וזהו יסוד הגאולה ממצרים. ואז מובא 'כל דצריך ייתי ויפסח' שזהו בזמן מצרים וא"י שהיו נמנים על קרבן הפסח לפני החג, שהוא היסוד לקרבן פסח, שבלעדיו אין אפשרות לאכול מהקרבן, וקרבן הפסח קשור לגאולתנו שמראים שאנו לה' ולכן הקריבו במכת בכורות. ואח"כ 'השתא הכא' וכו' שזהו כנגד זמן גלות בבל, ועניינו כיסוף לא"י שהיא יסוד גאולתנו, שהגאולה היא דווקא בא"י שבה מתחברים לה'. ואח"כ 'השתא עבדי' וכו' כנגד יון שהינו בא"י אבל עבדים, והגאולה היא בשחרור מעבדות שבלעדי זה איננו "עבדי ה'” בשלמות (וגלות אדום מורכבת משני אלו, גלות מא"י ועבדים). שכך מרומז בזה יסודות הגאולה, והזמנים שבכל הדורות, שבא לומר שבפסח אנו כמעל הזמן, שמחוברים כל הזמנים יחד, שזהו מכח פסח, שה' ירד להכות במצרים, ולכן בחיבור קדושה הגדול שהיה אז זה נעשה כעין מעל הזמן, שהזמן תלוי בגשמי (שמתבלה עם הזמן) ובקדושה זה רוחני שמעל הזמן. לכן בליל הסדר יש כמעל הזמן ולכן מחברים את כל הזמנים בדברנו, שכל דור ודור רואים כאילו יצאנו אז ממצרים, כך שיציאת מצרים מחוברת לכל הזמנים. ניראה שיש בזה את 3 היסודות 'פסח מצה ומרור' (פסחים י,ה) שזהו 'הא לחמא עניא' כנגד מצה, 'כל דצריך ייתי ויפסח' כנגד פסח, 'השתא הכא' וכו' כנגד מרור שאנו בגלות ועבדים. לכן זה מוסמך במשנה ל'בכל דור ודור' וכו', לרמז על האמירה של הא לחמא עניא שיש בו את היסודות האלו, וזהו עניא 'שעונים עליו דברים הרבה' (פסחים קטו,ב) שיש בו עומק גדול, שמפרטים בהמשך בהגדה, וזה שייך לדורות שפסח כנגד הזמן של גאולתנו (בני חורין) ומרור כנגד זמן גלותנו הקשה, ומצה כנגד זמן שהוא לא גלות ולא גאולה (כמו 3 סוגי הזמנים לעניין צום ט' באב [ר"ה יח,ב]) שיציאת מצרים היא הבסיס לכל מה שיקרה במשך הדורות.
(לרפואת אברהם בן בתיה שליט"א)