הקב"ה לא אוהב קורבנות

-----------------------------------.

 המקרא

----------

 כל אלו מבינינו החובבים קורבנות ומייחלים לחידושם בין השאר נתלים

 בעובדות בראשית שה' שעה לבכורות הצאן של הבל  [ודוק "שעה" אך לשעה].

ולכך  שהריח לכאורה בריח הניחוח של קורבנות נח לאחר יציאתו מהתיבה.

 ולעניות דעתי יש כאן החטאה ואי הבנה בסיסית .

 לכתחילה ,הבורא לא ברא את הבהמות הטהורת:

 לא למאכל אדם ולא למאכולת אש כ"לחם של אלוהים".

 הדבר כביכול "נכפה על האלוהים".

 שהאדם ברדידותו בתחילה חיפש מאד קרבה לאלוהים 

 ומצא אותה רק אמצעי הפיזי הזה על אף אכזריותו כלפי הבריאה. 

אז דעו לכם "אפו של הקב"ה איננו באמת מחכה לריח ניחוח של חלבי דם ובשרים העולים בעשן.

 הריח הניחוח כאן הוא רק  מטאפורה .

 שמבחינת האלוהים כוונתו  היא להריח בכוונה וברצון הטוב של אותו  המקריב.

 ולמה סיפרנו לכם את כל זה.

 כי בפרשת נח יש רמז לויכוח בין נח לה' בעניין זה.

 שהקב"ה לכתחילה ולסוף כיוון שגם מהבהמות והעופות הטהורים ייכנסו אך שניים לתבה : 

"איש ואישתו".

 מנגד  נח ביקש שבעה שבעה מתוך כוונה להקריב מהם קורבנות לה' ,כפי שאכן עשה בדיעבד

עם יצאתו מהתבה.

 לפיכך לכתחילה התיר ה'  : שנאמר : "תקח לך שבעה שבעה" .

 דגש על המילה :"לך" [ראו לעיל במקרא].

 לבסוף נח השתכנע וחזר בו לכאורה  וגם על זה נאמר בהמשך :

"וַיַּעַשׂ, נֹחַ, כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוָּהוּ, יְהוָה. .