בס"ד

טענות שאנו מסכימים להן ללא הוכחות

אני טוען שיש דברים שלמרות שאפשר להפריך אותם, אף אחד לא יעשה זאת.

למשל הטענה שראיתי פעם בכתבי הראי"ה קוק - שכל מעשה שאדם עושה מאחרי גב אישתו כנגד רצונה פוגע בזוגיות שבניהם. למשל הוא מנקה את הבקבוק של התינוק בלי סבון, בעוד שהיא ביקשה שישטוף עם סבון. בכל פעם שהוא עושה מאחרי גבה שאופן שונה ממה שהייתה רוצה, הדבר פוגע באמון בניהם הן מצידו והן מצידה. כלומר היא מרגישה בדבר בצורה לא מדועת, והאמון בניהם מתערער, משהו רע קורה לקשר והם קצת מתרחקים. אם הוא רוצה לשנות ממה שביקשה, שיהיה גבר ויגיד לה שהוא רוצה לעשות אחרת. לעשות דברים מאחורי הגב זה פוגע בקשר, כך טוען הרב קוק.

מדברי הרב יוצא, שאדם צריך להתנהג עם אשתו כאילו הייתה הקב"ה "שיוותי ה' לנגדי תמיד". כמו שה' רואה הכול ויודע הכול, כך גם אישתו צריכה להיות בעיניו - רואה הכל ומרגישה הכל. אפילו אם זה לא נכון והיא לא באמת עירני, עדיין כך עליו לחשוב, בשביל שיהיה קשר בריא של אמון. כמובן שמשמעות הדברים היא להתחיל להתייחס אליה עם רגישות לכל פרט, ולא להפוך אותה למורה עם עיניים בגב פדנטית ומאיימת.

עקרון זה לא ניתן להוכחה מדעית, ובשפה המקצועית הוא מכונה מיתוס כיוון שזה לא מדיד ובר הוכחה!. בוודאי ישנם אלפי פרמטרים שעשויים להשפיע על בדיקת קשר בין זוגי, ולא ניתן לבודד מעשה כזה או אחר ולהצביע על קשר מוכח. משמעות הדבר היא, שבקלות אפשר לחלוק על דברי הרב קוק אם רק רוצים. הפלא הוא שבדרך כלל מי ששומע את דבריו אלה, לא רוצה להתנגד ואף נוטה להסכים. מדוע?

ניקח משפט נוסף לדוגמא – "החיים זה כמו אופנים, שקשה לך זה סימן שאתה בעליה."

קצר בהיר ומובן, מי ירצה להתנגד למשפט כזה? אף אחד.

ומדוע לא מתנגדים?

מאותה סיבה שאנחנו כן מתנגדים לדברים אחים – כי אנו רוצים.

אמירה כמו שאמר הרב קוק מתיישבת היטב בנפש, ורובנו "מרגישים בחוש" (אינטואיציה) שזה אמת ולכן מסכימים. ההתאמה של האמירה למציאות ולאופן שבו אני חווה אותה, היא עצמה ראיה מספקת עבור רובנו. אם אמירה מסוימת מצליחה להגדיר חווית חיים במשפט, אנחנו מזדהים איתה, אפילו אם לא הוכחנו שהיא נכונה.

טעם הדבר לדעתי הוא שבעינינו החיים שלנו הם אמיתיים, והחוויות שלנו גם כן, ופתגם שמצליח לנסח את חיינו על שלל תופעותיהם במשפט קצר ואלגנטי נתפס בעניינו כנכון. כמו סטנדאפיסטים שמזהים נקודות שכולנו מכירים אך לא יודעים להגדיר אותם בעצמנו. כאשר הסטנדאפיסט אומר בדיחה על נקודה זו כולנו צוחקים ומהנהנים בראש, "כמה שזה נכון". לא יעלה על הדעת לחפש הוכחה או סתירה לדברי הקומיקאי. כי המסר כל כך תואם את חווית החיים ולכן לא צריך ראיה.

ישנם אנשים שלא מזדהים בהכרח עם דברי הרב קוק או עם משל האופנים. אולי כי מעולם לא חוו דבר שכזה ולכן אין להם יכולת להתייחס לנושא. ואולי כי חווית החיים שלהם אחרת, אולי אפילו הפוכה. הפלא הוא שבכל זאת רובם יסכימו לדברים. מדוע?

הם רוצים להסכים, כי בעולם האידאלי שהם מדמיינים בראשם כך ראוי היה להיות באמת.

יש ביטוי משעשע עם הרבה אמת, שנאמר על רעיון יפה שאין לו תימוכין - "אולי זה לא כתוב אבל היה ראוי שזה יהיה כתוב!". כלומר לפעמים אני יודע מה המציאות כל כך טוב, עד שאפילו המציאות והעובדות לא מבלבלות אותי. למרות שהמציאות שונה, אני עדיין יודע יותר טוב מהמציאות עצמה, מה ראוי היה להיות במציאות. העובדות הן לפעמים מטעות ושגויות, כנראה נפלה טעות בבדיקה ואם לא נפלה טעות היה ראוי שתיפול טעות. נוכל למצוא את עצמנו מגיבים כך פעמים רבות בחיינו, מקבלים טענות בלי לבדוק למרות שהן לא בהכרח תואמות לחיית החיים האישית שלנו.

מדוע אנחנו מתכחשים למציאות? עובדה שזה לא כמו שהוא אומר, מדוע אני מסכים איתו בכל זאת?.

צריך להבין מזה עולם בשבילנו – "העולם זו ההופעה המוחשית של האידיאל הכללי".

לכל אחד מאיתנו יש תפישה כללית מדוע יש פה עולם-חיים-קיום, מה קורה כאן בכלל?. המציאות היא ביטוי של תפיסה זו. לפעמים אנחנו משנים את תפיסתנו הכללית כי אנחנו נפגשים עם כל מני תופעות בעולם שלא מסתדרות לנו באידיאל שדמיינו, ואז אנחנו משנים את הציור האידיאלי בהתאם למציאות. כך האידיאל משתכלל כל החיים – חיפוש אחרי משמעות המציאות ובירור של מקומנו בה. אבל לפעמים עקרון מסוים הוא כל כך יסודי והכרחי בתפיסת עולמנו ובתפיסת האידיאל שלו, שלא יתכן לומר אחרת, וגם אם המציאות לא נראית כך זה לא מפריע לי, העיקרון הזה הוא נכון אצלי ללא פשרות, כמו שרצח תינוקות זה רע ולידה זה טוב, לא משנה כיצד תיראה המציאות שבה אני חי. אני אנסה לשנות את כל העולם בהתאם לאידיאל שלי כי כל מהות החיים קשורים ושזורים אצלי במחשבה הזו, זו מחשבה שאין באפשרותי לוותר עליה. לכן כאשר אדם אומר משפט לא מוכח ולא בדוק שמתאים לאידיאל החיים שלי, אני מסכים ומאשר מבלי לחשוב פעמים.

דברים פחות מהותיים בתפיסת עולמי עשויים להשתנות, אם מסתבר לי שהם לא תואמים את המציאות. אך אידיאל החיים שלי יישאר לעולם איתן אפילו כנגד עובדות המציאות.

חשוב להבין שהעולם הוא משתנה והמציאות דינאמית, ישנם דברים קבועים וישנם דברים משתנים. כן בתפיסת עולם ישנם דברים משתנים וישנם דברים קבועים. מהפכות בעולם מתרחשות כאשר המציאות המשתנה לא תואמת את האידיאל הקבוע.

לסיכום נשתף בביטוי של חז"ל שאי אפשר לחלוק עליו, כי הוא מבטא בדיוק את העיקרון שאמרנו עכשיו "ניכרים דיברי אמת". כאשר הרב קוק אומר ביטוי שמבטא במילים עקרון מתוך תפיסת עולמי אני יודע שהדבר נכון, ניכר שהדבר נכון. אם הייתי יכול לברוא עולם חדש הייתי עושה אותו באופן שהעקרונות שלי יתקיימו במלואם. וכיוון שאני מאמין שהעולם הוא טוב הכי טוב ולא יכול להיות טוב יותר, אז העיקרון הטוב נשאר עכשיו צריך רק להתאים את המציאות בהתאם אליו.