התבוננות "מדוע דווקא" – פרשת תרומה, אי"ם

כה,ב: ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו: ש: מדוע דווקא 'ויקחו' ולא 'ויתנו'? ת: הציווי על לקיחת התרומה מיועד אל הממונים על איסוף (לקיחת)  התרומות, לא אל העם התורם. 'תרומה' היא הפרשה מתוך רכוש, גם כאשר היא נעשית בהתנדבות וגם בכפייה. העם הביא תרומה רבה מכדי הצורך (מַרְבִּים הָעָם לְהָבִיא, מִדֵּי הָעֲבֹדָה לַמְּלָאכָה; שמות לו,ה), והיה צורך לברור מה מתוך התרומות יש לקחת מהעם, לכן ה' מפרט בדיוק (פסוקים ג-ז) מה יש לקחת מהעם: וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת, וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים. שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן. מכאן שהתרומה נלקחה מהעם מתוך סינון הדברים שאינם נחוצים לבניית המשכן, והיתר – לא נלקח. דווקא כאשר התרומה היא בכפייה, התורה מצווה בלשון נתינה ולא לקיחה: זֶה יִתְּנוּ, כָּל-הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים--מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ:  עֶשְׂרִים גֵּרָה, הַשֶּׁקֶל--מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, תְּרוּמָה לַיהוָה (שמות ל,יג). וכן בעניין תרומת חלה, הציווי הוא בלשון נתינה: מֵרֵאשִׁית, עֲרִסֹתֵיכֶם, תִּתְּנוּ לַיהוָה, תְּרוּמָה - לְדֹרֹתֵיכֶם (במדבר טו,כא).