"אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה"

"שפרה -זו יוכבד על שם שמשפרת את הוולד, פועה -זו מרים שפועה ומדברת והוגה לוולד..."

ע"פ המדרש ניתן לומר ששפרה הינה המיילדת עצמה ואילו העיסוק של פועה דומה ל"דוֹלָה" הלא היא תומכת הלידה, שעניינה לסייע ליולדת (אמנם לא לוולד) לעבור את התהליך בשלווה וביטחון. בזמננו הדרישה לנוכחות תומכת במהלך הלידה הולכת וגדלה, והמוסד הפך להיות מקצועי.

האם מותר לטלפן בשבת לתומכת הלידה? והאם מותר לה לצאת ברכבה בשבת?

לגבי יולדת ההלכה מאפשרת לעבור על איסורי שבת גמורים גם לצורך הרגעתה –"יתובי דעתה". "וקורין לה חכמה ממקום למקום" (משנה שבת, יז,ג) ומבואר במפרשים שגם כשיש מיילדת מקומית, אך היולדת מעוניינת דווקא ב"חכמה" שיש לה אמון בה אלא שהיא רחוקה יותר, מותר למרות שזה מרבה חילול שבת. וכן מותר להיענות לדרישה של היולדת להדליק אור, גם אם באמת אין זה נצרך.

לאור זאת, יש סברא להתיר לעבור על איסורי שבת עבור יולדת הנזקקת לדולה, בדיוק כמו מלווה. אלא שיש לקבוע היכן עובר הגבול, ואם היולדת תחפוץ שיבואו גם הבעל, האמא (ואולי עוד קרובי משפחה) האם נתיר הסעה שכזאת...?

נראה שהדבר תלוי בכל מקרה לגופו. אין היתר גורף אך גם לא ניתן לאסור זאת על יולדת שמוכנה להוציא על-כך סכום משמעותי, מה שמוכיח שזה מאד חשוב לה (שש"כ חדש ל"ו,י"א ואורחו"ש:ב,כ,צ שכתבו שיש לשאול שאלת חכם). ונראה שיש לדמות זאת לעוברה שהריחה ביוה"כ שלוחשים לה, אף כאן מסבירים לה שקדושת השבת בכוחה ליישב הדעת יותר, אך אם אינה משתכנעת -מותר, כמובן בעדיפות של נהג גוי. ושמענו מהגר"מ אליהו זצ"ל, על יולדות שהיו עוברות דרכו בדרך ללידה בעיצומה של השבת בכדי לקבל ברכתו, ולא אמר להן דבר...