פרשת וארא- מה מסתתר במי היאור?

מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו, הקב"ה מכין את משה כי שליחותו לא  תהיה קלה ועליו לעמול קשה בסיוע אחיו אהרון-

כדי לסלול את הישועה לעם ישראל  היציאה -מעבדות לחירות.

וכך התורה מתארת את דברי ה' למשה:

"ויאמר ה' אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם:לך אל פרעה בבוקר הנה יוצא המימה וניצבת -

לקראתו על שפת היאור, והמטה אשר נהפך לנחש תיקח בידך,ואמרת אליו ה' אלוקי העברים שלחני אליך לאמור:

שלח את עמי ויעבדוני במדבר והנה לא שמעת עד כה"[שמות ז,י"ד-י"ז]

                  א] מדוע ה' שולח את משה לפגוש את פרעה דווקא על שפת היאור ולא בארמונו?

ב] כיצד משמש היאור למודל של הכרת הטוב?

ג] איך התנהל הקשר בין הקב"ה למשה, לעומת הקשר בין ה' ליתר הנביאים?

התשובה לשאלה א]

לפי דברי רש"י:פרעה היה עושה עצמו אלוה, טוען ומשתבח כי אינו צריך לנקביו,על כן היה הולך מידי בוקר ליאור בזמן-

שהוא נצרך לכך.

עצם הליכתו של משה לשם ודאי הפתיעה את מלך מצרים.

אבן עזרא אומר: כי מנהג מלך מצרים היה לצאת בתמוז ואב לשפת היאור -כי בתקופה זו היה גודל היאור- ופרעה היה מסתקרן לראות ולבדוק כמה מים נוספו.

ויש לי חידוש משלי:היאור מכיל בתוכו את המילים:אור,ראי,ראוי,

היאור הוא ראי-המשקף את מעשיו ומידותיו של אותו אדם הבא במגע עם המים באופן ישיר או שהוא קרוב למים.

דוגמת משה,כאשר היה תינוק- ביתו התמלא אור,כי צדיק היה והוא היה גם ראוי שהיאור יגן עליו מפני גזירת פרעה.

וכך היה מוגן בתוך התיבה הקטנה,בעוד אחותו משקיפה עליו מרחוק ושומרת עליו, ולבסוף ניצל.

לעומת זאת,פרעה שהיה רשע והלך ליאור,היאור ששימש כראי-מידותיו השליליות של פרעה השתקפו במים והוא היה ראוי לעשרת המכות.

משה אשר נפגש איתו על שפת היאור הבחין במידותיו הרעות.

התשובה לשאלה ב]

לפי הסבר רש"י:במכת הדם ובמכת הצפרדע- ה' אומר שאהרון ייקח את המטה ויכה בו את היאור ולא משה, מהסיבה:

היאור הגן עליו כאשר היה  תינוק בתיבה ומרים אחותו השגיחה עליו מרחוק.

לכן,  משה היה צריך להכיר טובה ליאור ולפיכך התפקיד ניתן לאהרון.

מכאן ניתן ללמוד את עניין הכרת הטוב,אם יש להכיר טובה לטבע דומם כמו היאור –דוגמת

משה שאינו מכה עליו,קל וחומר שגם האדם חייב להכיר טובה לזולתו בעת הצורך.

התשובה לשאלה ג]

הרמב"ם בספר המורה חלק ב,ל"ה וגם בספר המדע מתאר את ארבעת ההבדלים הקיימים בין נבואת משה

לבין שאר הנביאים:

א] בעוד שאצל יתר הנביאים התגלות ה' הייתה בחלום הרי אצל משה הייתה ההתגלות -בעודו ער.

כפי שכתוב:"ובבוא משה"

ב] אצל שאר הנביאים הנבואה הגיעה על ידי מלאך,אך אצל משה-פנים אל פנים.

ג] בעוד שכל הנביאים נרעדו והתמוגגו בעת הנבואה-אצל משה הנבואה הייתה כמו איש המדבר עם רעהו.

ד] אצל יתר הנביאים, הנבואה הגיעה בזמנים מסוימים ואילו אצל משה -בכל עת וזמן שחפץ בכך.

כמו שנאמר:"עמדו ואשמעה"

כמו שנאמר על צד ההגדה:"ולא קם עוד נביא כמשה אשר ידעו השם פנים אל פנים"

רבינו בחיי אומר:אצל משה רבינו היו התגלות של ניסים ונפלאות באופן גלוי-לעומת ניסים נסתרים שהופיעו אצל קודמיו.

הרמב"ן אומר:הניסים שהופיעו לאבות-הופיעו בתוך כיסוי של טבע,גם השכר והעונש על מצוות,או חטאים-הם ניסים החבויים בתוך הטבע.לא כן אצל משה.

החוקר ר' יצחק קארו בספרו:"תולדות יצחק"אומר:

אצל האבות ה' גילה את שמו המפורש-וזאת במסגרת ידיעה בלבד

ולא  בהמחשה.

אבל אצל משה -ה' מעוניין להמחיש את האלוקות ושואף להראות בריאה יש מאין.לדוגמא:

ה' מראה איך צורה דוממת  של משה הופכת  לתנין.

התנינים של חרטומי מצרים- היו אך ורק אחיזת עיניים,המטה של משה היה בולע את מטותם,ובצורה זו-

מומחשת לפניהם יצירתו של חומר  חדש.

לגבי האבות,ה' אומר:"ושמי ה' לא נודעתי להם"-הכוונה בפועל ובהמחשה.

לא כן אצל ישראל,הם יראו:"אני ה'.

לסיכום,לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה כי היאור שימש כראי לאנשים שבאו במגע איתו,הן מבחינה חומרית והן מבחינה רוחנית,משה שהיה צדיק היה ראוי להגנה בתיבה אשר שטה על היאור,אך פרעה הרשע-מעשיו ומידותיו גרמו לו להיענש על ידי עשרת המכות.

המפגש בין משה לפרעה ביאור היה בו משהו סמלי,מפגש בין הרוע-שהוא פרעה לבין הטוב והנעלה שהוא משה.

ולכן משה גם לא היה יכול להיות כפוי טובה כלפי היאור,לפיכך את ההכאה על היאור ביצע אהרון אחיו ולא הוא.

משה גם זכה להיות גדול הנביאים,כמו שנאמר עליו:"ולא קם  נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים:

לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים..."[דברים ל"ד,'-י"ג]