בס"ד יט' טבת

השאלה המתבקשת?

פרשת שמות (שקראנו בשבת) מסתיימת בטענה של משה נגד הקב"ה:

"למה הרעותה לעם הזה!...מאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך". כעת (בפרשת וארא) משיב לו הקב"ה:"וארא אל אברהם, אל יצחק ואל יעקב..". חז"ל מסבירים כי הקב"ה התאכזב ממשה והתגעגע לאבות, אלו על אף כל הנסיונות שעברו לא הרהרו אחר מידותיו של הקב"ה.

הרבי מליובאוויטש אומר: כי קשה להאמין כי התורה מספרת כאן בגנותו של משה, מושיעם של ישראל, זה ששכינה מדברת מפיו. ועוד, שהרי ידוע שכל דבר שנכתב בתורה בא ללמד אותנו משהו בעבודת ה' בחיינו אנו.

אז מה ניתן ללמוד מטענת משה כלפי הקב"ה?

הרבי מסביר: כל עוד אנחנו במצב של "מצריים" – גלות רוחנית ופיזית, צריכות לשכון בקרבנו שתי מגמות בנפש:

מצד אחד – אמונה חזקה בקב"ה, שהכול לטובה, ותיכף ומיד ממש נגאלים!

ומצד שני – זעקה חזקה לה': למה?? עד מתי???

מעובד מתוך ליקוטי שיחות ג', הרבי מליובאוויטש.

והכי חשוב לזכור – שתיכף ומיד ממש נגאלים!!!