התבוננות "מדוע דווקא", לאי"ם – פרשת תולדות

[1]  כה,כא: ויעְתר יצחק לה' ... ויעָתר לו ה': ש: מדוע דווקא 'ויעְתר' ולא 'ויתפלל'? ת: 'עתירה' היא תפילת תחנונים ובקשה מיוחדת, והמענה לה מאת ה' גם היא היענות מיוחדת, כלומר ה' נעתר לבקשת יצחק והסכים לה. אכן רבקה ילדה רק פעם אחת. גם פרעה התחנן וביקש כמה בקשות מיוחדות ממשה במהלך המכות שקיבל, כגון וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וַיֹּאמֶר הַעְתִּירוּ אֶל-יְהוָה, וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים (שמות ח,ד).

[1]  כה,כט: הלעיטני נא מן האדום האדום הזה: ש: מדוע דווקא 'הלעיטני' ולא 'האכילני'? ת: הלעטה היא אכילה בלהט וברעבון רגעי וחריג, מתוך אובדן חושים, עד כדי חוסר אבחנה בסוג המאכל, אלא בצבעו (האדום האדום הזה).

[1]  כו,יב: וימצא בשנה ההיא מאה שערים ש: מדוע דווקא 'שערים' ולא 'פעמים' או 'יבולים'? ת: נראה כי איכות התבואה של יצחק וערכה עלו פי מאה על יבול אחר מאותו שטח, לכן 'שער' במשמעות 'ערך', ולאו דווקא כמות.

[1]  כז,לו: הלא אצלתָ לי ברכה: ש: מדוע דווקא 'אצלתָ' ולא 'כיוונתָ'? ת: עשו היה מודע לכך שיצחק החליט לברך אותו באופן מיוחד לרגל כך שהרגיש זקן וקרב לקיצו (בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי, בְּטֶרֶם אָמוּת; כז,ד), וזאת מתוך אצילותו של יצחק ורצונו הטוב, ולא מתוך שהגיעה לעשו ברכה, ודאי לא משובחת יותר מזאת של יעקב. יש בלשון זאת הודאה של עשו שלמעשה יצחק לא כיוון את הברכה דווקא אליו, כי לא הגיעה לו כלל ברכה, אלא הברכה הייתה אמורה להינתן מתוך נדיבותו ואצילותו של יצחק עקב מותו הקרב ובא.