פרשת וירא- מדוע ביקש אברהם- רחמים על אנשי סדום ועמורה?

מאמר מאת:אהובה קליין.

אחד הנושאים המעניינים בפרשתנו היא: תפילתו ותחנוניו של אברהם אל ה'-

למען לא יעניש את אנשי סדום ועמורה:

כפי שנאמר:"..ואברהם עודנו עומד לפני ה': ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע: אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר? האף תספה ולא תישא למקום למען חמישים הצדיקים בקירבה?

חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חלילה לך השופט כל- הארץ לא יעשה משפט"?[בראשית י"ח,כ"ב- כ"ו]

ובהמשך התחנונים ,אברהם  הולך ומקטין את מספר הצדיקים עד שמגיע לעשרה צדיקים:"..אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה".

[שם י"ח,ל"ב]

השאלות הן:

א] מדוע ביקש אברהם רחמים תחילה ,דווקא עבור  חמישים  צדיקים?

ב] מה הייתה עיקר טענתו של אברהם אל - ה'?

ג] מדוע אברהם סיים לבקש רחמים על עשרה צדיקים ולא פחות מזה?

ד] בתום השיחה נסתלקה השכינה- מה הסיבה ?

התשובה לשאלה א]

לפי רש"י: אברהם התחיל לבקש רחמים על חמישים צדיקים בלבד, מהסיבה: כי חמש ערים נכללו בגזרת העונש על סדום ועמורה וחשב שבכל עיר יש  לפחות עשרה צדיקים.

לפי רבי שמשון רפאל הירש:כוונתו של אברהם לא הייתה לצדיקים אשר הולכים בדרך ה' ואין להם קשר עם תושבי המקום,אלא התכוון לחמישים הצדיקים אשר מתאמצים להחזיר רשעים אלה למוטב במשך כל הזמן.

כי צדיק אמיתי היושב בסדום אינו רשאי להפקיר את תושבי המקום במחשבה:"אני את נפשי הצלתי",אלא עליו להיות בקשר מתמיד איתם,לדבר על ליבם ולסייע להם לשוב לדרך הישר.

צדיקים אלה יכולים להגן על העיר  בתקווה שיצליחו להחזיר  בסופו של דבר את החוטאים למוטב.

על צדיקים מסוג זה אברהם ביקש רחמים.

התשובה לשאלה ב]

לפי רש"י:

היו לאברהם שתי טענות עיקריות:

א]  לפי הדין אפילו הרשעים צריכים להינצל בזכות הצדיקים.

ב] ואפילו אם ה' יחליט כי הצדיקים לא יצילו את הרשעים,למה במצב זה יש

להמית את הצדיקים?

הרי הם בודאי ראויים להצלה.

"חלילה לך מעשות כדבר הזה"

"חלילה"- מלשון חולין-זהו חילול שם שמים להמית את הצדיקים עם הרשעים,לפי שהבריות עלולים לטעון:כי זוהי דרכו של הקב"ה.

שהוא ממית את הצדיקים עם הרשעים ובודאי כך נהג ה' בדור המבול להמית את כולם יחד ללא הבחנה בין הצדיקים לחוטאים.

שמא צדיקים לא ניצלו בגלל דין הרעים.

ואברהם מדגיש את אחריותו של ה' באומרו:"השופט כל הארץ לא יעשה  משפט"?

התשובה לשאלה ג]

לפי רש"י:אברהם לא ביקש רחמים על פחות מעשרה איש.

מהסיבה:בדור המבול היו שמונה צדיקים,נח ובניו ונשותיהם וה' לה הציל את הדור הזה בעבור זכותם של נח ומשפחתו.

ולא ביקש על תשעה צדיקים על ידי צירוף הקב"ה עימהם.

התשובה לשאלה ד]

בתום תחנוני אברהם אל ה' נאמר:"וילך ה' כאשר כילה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו"[שם י"ט,ל"ג]

תשובת רש"י:התורה מדגישה את סילוק השכינה ,לפי שכיוון שאברהם נשתתק

שהיה סנגור- כי לא מצא עוד נקודת זכות על תושבי המקום ,גם הקב"ה שהוא דיין הלך ולא ביטל את רוע הגזרה.

לפי אור החיים:נסתלקה השכינה כי ה' לא נתן לאברהם להתפלל על פחות מעשרה צדיקים.

לסיכום,לאור האמור לעיל,ניתן להסיק כי אברהם היה צדיק אמיתי שגילה מסירות נפש ממש על ידי תחנוניו אל הקב"ה ולא הסתגר בד' אמותיו, אלא ניסה בכל כוחו להציל את אנשי סדום הרשעים.

ולפי דברי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב:  התברר לאברהם  שאין אפילו עשרה צדיקים בסדום,אך בכל זאת יש להאבק על הצלת המקום- לפי שהיה  דבק בהשקפתו בה הלך  תמיד,כי לעולם יש ללמוד זכות על כל אדם-

גם אם הוא רשע גמור, שהרי שערי תשובה לעולם לא ננעלו.

כמו שנאמר:"הדן את חבירו לכף זכות,דנין אותו לזכות"

[מסכת שבת קכ"ז,ע"ב]

יהי רצון ונלמד מדרכי אברהם בחיי היום,וניישם את דרכיו מן הכוח אל הפועל.