ביאור "מדוע דווקא" לאי"ם, פרשות 'לך לך' ו'וירא'

לך לך

[1]  יב,ח: ויעתק משם ההרה: ש: מדוע דווקא 'ויעתק' ולא 'ויעבור'? ת: ויעתק במשמעות התנתק, עזיבה באילוץ. אברהם הגיע לשכם, השתקע שם ובנה מזבח, כי נראה לו שזה המקום המתאים לו, אלא שבציווי ה' עזב משם למקום שבין בית אל לעי, ולכן זאת התנתקות, העתקה, ממקום שנראה מתאים וטוב למקום שנראה נעלם ובעייתי.

[1]  יד,יד: וירק את חניכיו: ש: מדוע 'וירק' ולא 'ויספור'? ת: אברם ספר את כל אנשי ביתו, בלי לאפשר לאף אחד מהם להיעלם בעת המפקד, ולצורך כך רוקן את כל הבית מאנשים, לכן דווקא 'וירק'.

[1]  יד,טו: ש: ויחלק עליהם לילה: מדוע דווקא 'ויחלק' ולא 'ויתנפל'? ת: אברם חילק את אנשיו לכמה חלקים והתנפל על האויב מכמה כיוונים בו-זמנית, לכן 'ויחלק'.

[1]  יז,יט: אבל שרה אשתך יולדת לך בן: ש: מדוע דווקא 'אבל' ולא 'באמת' או 'אכן'? ת: במילה 'אבל' יש ביטוי להתגברות על פקפוק, כאילו אמר ה' לאברהם, נכון שאפשר לפקפק בדברי ובכל זאת, ולמרות זאת, כך יהיה. זאת משמעות 'אבל', התגברות על פקפוק. 'באמת' ו'אכן' מורים על חזרה והדגשה בלבד, ולא על התגברות על פקפוק.

וירא

[1]  יח,ג: אדונָי, אם נא מצאתי חן בעיניך: ש: מדוע דווקא 'אדונָי' ולא 'אדונִי'? ת: ראה שו"פ. אברהם פונה אל ה', ולא אל שלושת האנשים, וזאת כהמשך להתגלות ה' לאברהם באלוני ממרא (פסוק א'). אחר כך הוא פונה לאנשים ומציע להם מים וצל וכו' (פסוקים ד-ה). גם 'אל נא תעבור מעל עבדך' מתייחס אל ה'. לכן יש פעמיים "וירא", פעם ראה את ה' באלוני ממרא, ובו-זמנית ראה גם את שלושת האנשים, שהזדמנו אליו בדיוק בעת התגלות ה' אליו.

[1]  יח,כז: הואלתי לדבר: ת: מדוע דווקא 'הואלתי' ולא 'הסכמתי'? ת: 'הואיל' במשמעות 'התחיל', וכן חזר אברהם על כך בבקשתו למצוא 20 צדיקים בפסוק ל"א. הכוונה של אברהם הייתה לנהל עם ה' משא ומתן, שלא הסתיים בבקשתו למצוא 50 צדיקים, ולא 20 צדיקים. זאת מעין התחלה של משא ומתן שטרם הסתיים. היקרויות נוספות של "הואיל" גם הן עשויות להתפרש כהתחלה, כגון: וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה, לָשֶׁבֶת אֶת-הָאִישׁ (שמות ב,כא), במשמעות התחיל לגור אצל יתרו, וכן "הואיל משה באר את התורה הזאת (דברים א,ה), במשמעות התחיל לבאר את התורה לעם ישראל. אם כך, מדוע התורה לא כותבת גם כאן 'התחיל'? כי משה אינו מסתפק בבקשת חמישים הצדיקים, אלא ממשיך ומבקש, ומתחיל מחדש בבקשת עשרים הצדיקים, לכן מתאימה יותר המילה 'הואלתי'.

[1]  יט,טז: ויתמהמה: ש: מדוע דווקא 'ויתמהמה' ולא 'השתהה'? ת: 'התמהמה' מבטא התלבטות: מצד אחד החיים, מצד אחר הרכוש והמשפחה (בנותיו, חתניו ומן הסתם נכדיו) שהוא עומד לעזוב מאחריו. 'השתהה' מבטא המתנה בלבד, ללא התלבטות וללא הכרעה. טעם ה'שלשלת' שעל המילה 'ויתמהמה' מורה על התלבטות מצד אחד והכרעה מצד שני, כפי שמבטאות כל ארבעת המילים שבתורה עם טעם ה'שלשלת' (ויתמהמה, ויאמר, וימאן, וישחט), ואין כאן המקום להרחיב בעניין.

[1]  יט,כ: והיא מצער: ש: מדוע דווקא 'מצער' ולא 'קטנה'? ת: הכוונה שהעיר הייתה קטנה ולא חשובה, אף ללא שם (שהרי נקראה בשם 'צוער' בעקבות בקשת לוט; פסוק כ"ב), ולכן 'מצער' מלשון מִזער, זעיר וקטן, יחד עם ביטוי לצער של לוט הנפרד מרכושו וממשפחתו שלא הלכו עמו.