בספר בראשית ישנם צדיקים גמורים, כמו האבות הקדושים, ישנם רשעים גמורים, כמו נמרוד שנקרא כך משום שמרד בהקב"ה, וישנם דמויות מורכבות שלעיתים צדיקים ולעיתים רשעים, ואחד מהם הוא לוט.

נראה שהשם לוט הוא כמו  "לוטה בערפל" כלומר- מכוסה, התנהגותו של לוט מכוסה מאיתנו  ואין אנו יודעים בודאות ובמבט שטחי וחיצוני האם הוא צדיק או רשע, שכן לעיתים הוא מתנהג כך ולעיתים אחרת.

נעבור כעת להתבוננות בדמותו של הרן, אביו של לוט, כתוב בתורה בבראשית יא, כח, "על פני תרח אביו-בחיי אביו ומדרש אגדה י"א שע"י אביו מת שקבל תרח על אברהם בנו לפני נמרוד על שכתת צלמיו והשליכו לכבשן האש והרן יושב ואומר בלבו אם אברהם נוצח אני משלו ואם נמרוד נוצח אני משלו, וכשניצל אברהם אמרו לו להרן משל מי אתה, אמר להם הרן משל אברהם אני, השליכוהו לכבשן האש ונשרף וזהו אור כשדים".

בסיפור זה ישנם שלושה דמויות מרכזיות-תרח ונמרוד, הרן, אברהם אבינו.

נתייחס לכל אחד מהם.

תרח ונמרוד-לא מוכנים להודות באמת אפילו כאשר רואים ניסים, יש בימינו אנשים הטוענים שרק אם יראו ניסים-הם יאמינו בה', בא הסיפור הנ"ל וטופח על פניהם-הרשעים הללו ראו את הנס הגדול שנעשה לאברהם ולא לקחו מוסר.

הרן-יש לעיין האם כאשר הרן אמר "משל אברהם אני" לא העלה בדעתו שישליכו אותו לכבשן האש, או שמא חשב שישליכו אותו לכבשן האש ואעפ"כ ינצל, אולם האפשרות שהיה מוכן להשליך עצמו לכבשן האש ולהישרף-לא נראית סבירה.

אולם דומה שהדמות המענינת בכל הסיפור היא דמותו של אברהם, לכאורה אמונתו של אברהם אבינו הביאה לידי תקלה, והיא-שריפתו של הרן, ובכל זאת אברהם אבינו לא נשבר וממשיך להפיץ את האמונה בה', כדברי רש"י "אברהם מגייר האנשים ושרה מגיירת את הנשים", ואף לא מחכה שהרשעים הנ"ל-גורמי התקלה- ימותו, אם היה מחכה-לעולם לא היה מפיץ את האמונה בה', היות שכל חייו של אברהם אבינו-גם נמרוד היה בחיים.