הלכות חג סוכות , שרשם מרן הגאון גדול הדור שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א. מתוך ‫ "קובץ פסקי הלכות צבא ודינים לחייל" משנת תשכ"א.

ה. סדר התפילות

דיני תפילה של ערב

(1) בליל ראשון של סוכות מתפללים ערבית של חג כרגיל ותחילים ברכו את ה' וכו'. ולאחר תפילת העמידה קדיש, תתקבל, ואם חל יום ראשון בשבת אומרים לפי מנהג ספרד מזמור לדוד הבו לה' וכו' לכה דודי, שמור וזכור, לקראת שבת, ימין ושמאל ובואי בשלום, ואחריהן מזמור שיר ליום השבת. וכן בשבת חול-המועד.

(2) חיילת או חייל מדליק נרות של חג בסוכה של היחידה ומברך להדליק נר של יום טוב, ושהחיינו.

(3) המקדש על היין בערב או על הפת במקום שאין יין בסוכה, מברך גם שהחיינו אם לא ברך על הנרות, וברכה לישב בסוכה, ומי שכבר ברך בשעת הדלקת הנרות אינו מברך בשעת קידוש. 

(4) לפי שיטת הגר"א יש לברך לישב בסוכה מיד כשנכנסים לשבת בה. אבל אין מנהגנו לברך אלא על אכילה בלבד.

תפילות היום

(5) בכל שבעת ימי החג גומרים את ההלל השלם ומברכים על הלולב לפני הלל או לפני התפלה. ואם חל יום ראשון להיות בשבת אין נוטלים לולב, ונהגו בא"י לקרוא במגילת קהלת בבית-הכנסת, הכתובה על הקלף ומברכים על מקרא מגילה ושהחיינו.

(6) בבית-כנסת צבאי שאין בו מגילה כשרה הכתובה על הקלף קוראים מתוך ספר מודפס בלי ברכה.

(7) מוציאים שני ספרי תורה ואמרים י"ג מדות. בראשון קוראים ה' קרואים בפרשת אמור (ויקרא כ"ב) שור או כבש וכו'. חצי קדיש ובשני מפטיר בפרשת פינחס (במדבר ל') ובחמשה עשר יום לחודש השביעי ומפטירים בזכריה י"ד הנה יום בא. ואם חל יום ראשון להיות בשבת מזכירים גם של שבת בברכת ההפטרה.

(8) יש שנהגו לומר בכל החג "הושענות" אחרי מוסף ומקיפים את הבימה בלולבים ויש שנהגו לומר "הושענות" אחרי הלל, ובירושלים נהגו כנוסח ראשון. בשבת פותחים את הארון ואין מוציאים ספר תורה. אומרים "אום נצורה", "כהושעת אדם" בלי להקיף את הבימה מאחר שאין נוטלים לולב בשבת, קדיש תקבל וגומרים את התפילה.

מוצאי החג

(9) מברכים לישב בסוכה על שתיית יין הבדלה ויש שנהגו לא לברך וע"כ מוטב להתכוון לאכול אחרי כן מזונות כדי שיוכל לברך לישב בסוכה גם על המזונות.

חול המועד

(10) המנהג בכל א"י שלא להניח תפילין בחולו של מועד.

(11) גומרים את ההלל בכל שמונת ימי החג ומנענעים את הלולב בכל פעם שאומרים "הודו לה'" והש"ץ גם ב"יאמר נא ישראל". ב"אנא ה' הושיעה נא" פעמיים, וב"הודו לה' " האחרון פעמיים.

(12) קריאת התורה בחולו של מועד לפי מנהג א"י קוראים בכל יום ארבע קרואים ארבע פעמים את הקרבנות של אותו היום בפרשת פינחס (במדבר כ"ט).

הושענה רבה

(1) יום ו' לחול המועד כ"א לחדש תשרי נקרא הושענה רבה. נהגו להיות ערים וללמוד תורה כל הלילה. חייל הנעור כל הלילה, כשיעלה עמוד השחר יטול ידיו ולא יברך על נטילת ידים ולא ברכת אלוהי נשמה ולא ברכת המעביר שינה.

(2) ביום הושענה רבה על כל חייל ליטול 5 בדי ערבה אגודים יחד בשרביטי לולב, ובדיעבד מספיק בד אחד.

(3) בתפילה נהגו להתחיל בנגון של ימים נוראים. ואומרים למנצח השמים מספרים וכל המזמורים של שבת. אבל אין אומרים נשמת. ומתפללים כמו בחול המועד. בהוצאת ספר התורה אומרים י"ג מדות ויעזור בנגון של ימים נוראים וקוראים ארבע קרואים "וביום השביעי" בפרשת פינחס (במדבר כ"ט).

(4) אחרי מוסף לפני קדיש תתקבל מוציאים כל ספרי התורה מן הארון וכל מי שאין בידו לולב מחזיק ספר תורה על הבימה ומקיפים בלולבים 7 פעמים את הבימה ואומרים הושענות כסדרן עד "אערוך שועי" ומתחילים "תתננו" כשהלולבים עדיין ביד. לפני פיוט "תענה" מניחים את הלולב ולוקחים את הערבה וכשמגיעים ל"קול מבשר" חובטים את הערבות 3 פעמים על הקרקע ואומרים יהי רצון וכו', קדיש תתקבל, שיר של יום מזמור פ"ב, לדוד אורי ומפסיקין בזה לומר לדוד אורי. 

שמיני עצרת-שמחת תורה 

(1) יום השמיני לחג הסוכות כ"ב לחדש תשרי הוא שמיני עצרת ושמחת תורה. מדליקים נרות של חג בחדר האוכל ומברכים להדליק נר של יום טוב וגם שהחיינו.

(2) תפילת ערבית כמו בליל הראשון אלא שאומרים את יום השמיני חג העצרת הזה.

(3) אומרים פסוק בפסוק "אתה הראת" וכשמגיעים ל"ויהי בנסוע" פותחים את הארון ומוציאים כל ספרי התורה ומכבדים את הקהל בשבע הקפות כנהוג.

(4) המקדש על היין או הפת במקום שאין יין יברך ברכת שהחיינו ומקדש קדוש של חג ובשבת מזכירים גם של שבת.

(5) אחרי תפלת שחרית עורכים את סדר שבעת ההקפות כמו בערב, ומכניסים את ספרי התורה להיכל. משאירים 3 ספרים לקריאה ואומרים  "שמע ישראל" וכו'. קוראים בראשון חמשה קרואים בפרשת "וזאת הברכה" (דברים ל"ג) עד "מעונה" וחוזרים על קריאת הפרשה עד שיעלו כל המתפללים לתורה.

(6) אחרי גמר עלייתם של המתפללים אומרים "מרשות" לכבוד חתן התורה ומסיימים את התורה. יש שנהגו לקרוא לפני חתן התורה קרוא נוסף לפרשת "מעונה" הנקרא חתן מעונה. מניחים ספר תורה שני על הבימה ומגביהים את הראשון ואומרים "מרשות" לכבוד חתן בראשית. וקוראים מבראשית עד אשר ברא אלהים לעשות ונהגו שכל הקהל אומר את הפסוקים של "ויהי ערב ויהי בוקר" וכו'. מניחים את הספר השלישי ואומרים חצי קדיש ומגביהים את השני וקוראים למפטיר בפרשת פינחס (במדבר כ"ט) "ביום השמיני" ומפטירים ביהושע א'.

(7) בית כנסת צבאי שאין שם אלא ספר תורה אחד מגביהים את האחד אחר סיום התורה וחוזרים ומניחים אותו על השלחן וגוללין אותו לבראשית וכן למפטיר.

(8) אחר קריאת התורה כל החיילים והחיילות שיש להם הורים יוצאים מבית הכנסת והחיילים שאין להם הורים אומרים "יזכור". אחרי גמר "יזכור" של היחידים הש"ץ אומר "יזכור" הנדפס בתחילת המחזור לקדושי צבא הגנה לישראל. אחרי כן נכנסים כל החיילים והחיילות לבית הכנסת והש"ץ עורך אזכרת "אל מלא רחמים" המודפס במחזור הנ"ל לקדושי צבא הגנה לישראל שנפלו על שחרור המולדת. אחרי זה "אב הרחמים" ,"אשרי", "יהללו".

תפלת הגשם

(9) לפי מנהג ירושלים (נוסח הגר"א) אומרים תפלת הגשם לפני תפלת מוסף. הש"ץ מתחיל "אלהינו ואלהי אבותינו" עד "לשובע ולא לרזון", חצי קדיש ומוסף. ואומרים במוסף "משיב הרוח ומוריד הגשם". לפי נוסח ספרד אין מזכירים גשם בתפלה בלחש כי אם רק בחזרת הש"ץ אומרים את הפיוטים של "הגשם".

(10) אוכלים ושותים ושמחים לכבוד סיומה של תורה והתחלתה.