הלכות חג סוכות , שרשם מרן הגאון גדול הדור שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א. מתוך ‫ "קובץ פסקי הלכות צבא ודינים לחייל" משנת תשכ"א.

דיני סוכות לחייל

א. מצות סוכה

(1) כל החיילים הנמצאים בבסיס קבוע של היחידה חייבים במצות ישיבה בסוכה בשבעה ימי חג הסוכות.

(2) החיילות פטורות ממצות סוכה ואם ברצונן בכל זאת לאכול בסוכה יכולות לברך עליה כמו החיילים.

(3) יושבי המשלטים המרוחקים ליד קוי האויב פטורים מישיבה בסוכה בין ביום ובין בלילה.

(4) החיילים העומדים בשמירה או הנמצאים בתפקיד צבאי אחר במקומות המרוחקים מן הבסיס או מן הישוב פטורים מסוכה בין בזמן שהם עדיין בתפקיד ובין בזמן שכבר גמרו את תפקידם  הצבאי. כל עוד הם נימצאים באזורי השמירה או בדרכים או במקומות המרוחקים מן הישוב הם פטורים לגמרי ממצות סוכה גם בלילה הראשון של חג הסוכות.

(5) החיילים החונים במקום שיש שם צליפות ויש חשש שיחדרו כדורים לתוך הסוכה פטורים ממצות סוכה ואסור לברך עליה גם אם אין סכנה ממשית בישיבה בסוכה.

(6) אין להמנע מלצאת לדרך או מלמלא כל תפקיד אחר בגלל אי האפשרות לקיים שם מצות סוכה מאחר שאין נמנעים מזה בכל ימות השנה, וישיבת סוכה דומה לדירה של כל ימות השנה כמו שלמדו חז"ל.

(7) מי שעבר בחול המועד ממקום למקום בתפקיד צבאי ואין שם סוכה אין לו להמנע מאכילת קבע עד שיעשו שם סוכה.

(8) החיילים החונים במחנה צבאי קבוע חייבים במצות סוכה כמו בישוב אבל אם הם עוסקים בתפקיד צבאי הכרחי ואם יהדרו אחרי סוכה יתבטלו מתפקידם פטורים מסוכה בזמן מלוי תפקידם.

(9) המצטער בישיבתו בסוכה בגלל יתושים וכדומה פטור בכל ימי החג מסוכה ואם אינו יכל לבנותה במקום יותר נוח חייב לאכול בה בלילה הראשון לכל הפחות כשעור כזית פת. (17,3 גרם).

(10) החולים גם אלה שאין בהם סכנה, וכל משמשיהם של החולים פטורים מסוכה.

(11) בכל ימות החג בזמן שהגשמים יורדים אין מצוה לאכול בסוכה ואסור לברך עליה, אבל בלילה הראשון חייבים לאכול כזית גם בזמן הגשמים.

ב. ישיבת הסוכה

(1) אוכלים ושותים וגרים בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שגר בביתו בשאר ימות השנה.

(2) החיילים במחנות הצבא שקשה להם לישון בסוכה או שאין מקום לכולם לישון בסוכה אחת של היחידה יש להם לסמוך על השטה המקילה בזמננו שלא לישון בסוכה אבל חייבים לאכול בה.

(3) מותר לאכול אכילת ארעי מחוץ לסוכה ומותר לשתות כל מיני משקה וכל מיני ממתקים ופירות מחוץ לסוכה.

(4) שעור אכילת ארעי בפת הוא כשעור גודל של ביצה שמשקלה 57 גרם. למעלה מזה טעון סוכה.

(5) אכילת כזית פת בתוך הסוכה בלילה הראשון של חג הסוכות אור לט"ו בתשרי חובה על כל חייל ולא מספיק לשמוע רק קדוש בתוך הסוכה ואין להפסיק באכילתו של הכזית למעלה מ- 4 דקות.

(6) אכילת כזית פת בלילה הראשון מצותו לאחר צאת הכוכבים ולא יאוחר מחצות הלילה.

ג. הקמת הסוכה

מדת הסוכה

(1) אורך הסוכה ורחבה לא יהיו פחות מ- 63X63 ס"מ. פחות משעור זה פסולה.

(2) הסוכה נכשרת ב-3 דפנות לבד וסכך על גביה. הדופן הרביעית יכול להיות פתוח לגמרי.

(3) אפשר לעשות דפנות בכל החמרים שהם. בעצים באבנים בבד וברשתות וכדומה. ואם חמתה של הסוכה מרובה מצלתה בגלל קרני השמש החודרים דרך הדפנות הדלילים, כשרה ובלבד שלא יהיו רווחים בין הדפנות בשעור של למעלה מ-23 ס"מ.

(4) גובה הדפנות בפנים הסוכה לא יהיה פחות מ-90 ס"מ ואם יש בדפנות כשעור הזה גם אם הסכך גבוה מזה כגון: שהשלד של הסוכה גבוה יותר מן הדפנות ואינם מגיעים לסכך כשרה הסוכה.

(5) יושבי המשלטים אשר ברצונם לעשות סוכה בתוך תעלה או עמדה חפורה באדמה מותר להם להשתמש בדפנות שבתעלה או בעמדה שבתוך האדמה ולסכך על גבם בתנאי שעומק התעלה או העמדה יהיה לא פחות מ-90 ס"מ.

(6) סוכה שדפנותיה גבוהים מן הארץ 24 ס"מ פסולה.

הסכך

(7) הסכך צריך שיהיה מדבר הצומח ותלוש מן הארץ ואינו כלי או אוכל המקבל טומאה, ואם חסר תנאי אחד מאלה אינו כשר לסכך.

(8) צומח שאינו ראוי לאכילת אדם אע"פ שראוי לאכילת בהמה מסככים בו.

(9) ענפי עץ המחוברים לאילן אין מסככים בהן אבל גזע העץ עצמו כשר לצרפו לדפנות הסוכה.

(10) אין לסכך את הסוכה בקרשים שנשברו מארגזים, תיבות כסאות ארונות ומכל כלי אחר שיש בו בית קיבול או שעשוי לישיבה או לשכיבה.

(11) אין לסכך את הסוכה בקשין של תבואה או בענפי פירות ובהן פירות ואם סככו בהן, אם קצצו את הקשים או את הענפים לשם סכך והקשים או ענפי האילן מרובים על הפירות הסוכה כשרה.

(12) אין לסכך את הסוכה בחבילות חציר וכיו"ב אלא אם כן התיר את אוגדן. וכן כל חבילת עצים אחרת המכילה לא פחות מ- 25 עצים אין לסכך בה אלא אחר התרת הקשר, פחות מזה כשר.

(13) מותר לסמר את סומכי הסכך, אבל את קני הסכך עצמם אין לסמר ובדיעבד אם סמרו גם אותם כשרה הסוכה.

(14) אין לסכך את הסוכה במחצלאות מאיזה חומר שהוא וכן לא ברשתות הסואה.

(15) הסכך צריך שיכסה בפזור רובה של סוכה בכדי שהצל יהיה מרובה על החמה.

(16) דרך הסכוך להיות קל כדי שיראו הכוכבים מתוך הסוכה ודיעבד גם אם הסכך מעובה אע"פ שאין הכוכבים נראים מתוך הסוכה כשרה.

(17) קרשים רחבים שרחבם פחות מ-32 ס"מ כשרים בדיעבד לסכך. ואם הם פחות מ-24 ס"מ כשרים גם לכתחילה.

(18) הסוכה צריכה לעמוד תחת כפת השמים ולא תחת מכסה או גג אחר.

(19) אין לבנות סוכה תחת ענפי אילן ובדיעבד אם ענפי האילן חמתן מרובה מצלתן והסכך של הסוכה צלתה מרובה מחמתה כשרה הסוכה בשעת הדחק.

(20) בית או מרפסת המכוסים ברעפים או בפחים אפשר להכשירם לסוכה ע"י הורדת הרעפים או הפחים ולסכך על גבי הקורות.

(21) אם אין צורך לסכך את כל הבית או את המרפסת אפשר להשאיר בכל הצדדים רעפים עד רוחב של 192 ס"מ ולסכך על החלל שבאמצע והרעפים שבצדדים נדונים כדופן עקומה. רחב מזה פסולה.

(22) נהגו לקשט את הסוכה במיני פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל ובסדינים המצויירים ובשאר מיני ציוים נאים.

(23) עצי הסוכה ונוי הסוכה אסורים בשמוש כל שמונת ימי החג.

(24) האחריות להקמת הסוכה היא על מפקד היחידה (פק' מטכל. 34.0202)

ד. הלכות לולב

(1) כל החיילים חייבם בנטילת 4 המינים (אשר יקרא להלן לולב). בכל שבעת ימי חג הסוכות מחוץ ליום שבת שאין נוטלים בו לולב.

(2) החיילות פטורות ממצות לולב ואם נטלו יכולות לברך עליו כמו החיילים.

(3) יושבי המשלטים המרוחקים למעלה מתחום שבת מבסיסם ואין אצלם לולב מותר להם לחזור בחג לבסיס או לישוב סמוך אחר לברך על נטילת לולב, בהסתמכם על שטת הראשון שאין תחומים במחנה צבאי.

(4) יושבי המשלטים המרוחקים שאין אצלם לולב ואינם יכולים לעזוב את מקום חנייתם וללכת לבסיס לברך על הלולב מותר להביא בשבילם את הלולב למשלט כדי שיצאו אנשי המשלט ידי חובה.

(5) בשנה שחל יום הראשון של חג הסוכות בשבת אין נוטלים בו לולב כלל.

(6) זמן נטילת לולב מתחיל כל שנה בבוקר משעת זריחת החמה ועד שקיעת החמה ואם לא תהיה אפשרות לברך בזמן הנ"ל אפשר ליטול את הלולב גם משעת הנץ (=כניראה טעות וצ"ל עלות השחר).

(7) יש להזהר שלא לקטוף את האתרוג משדות של יהודים שלא ברשות הבעלים. ומשדות נטושים צריך ליטול רשות מאפוטרופוס לנכסי נפקדים. ומי שלא קטף בעצמו יוצא בו ידי חובה גם בלי נטילת רשות.

(8) קוטפי האתרוגים מן העצים בין אם הם של ישראל ובין אם הם של האויב צריכים לעשר אותם כדין. ואם לא עשרו אותן פסולים לנטילה. לכן יש לקטוף אתרוג שני (בלתי הדור) ולעשר ממנו על הראשון.

ארבעת המינים

(9) אורך הלולב צריך להיות לא פחות מ-32 ס"מ ואורך ההדס והערבה לא פחות מ-24 ס"מ.

(10) בלולב יש להקפיד בעיקר שלא יהא ראשו קטום והוא העלה האמצעי העליון היוצא מן השדרה, ולא יהא עקום לפניו מאחורי השדרה, ולא עקום לצדדים. אבל אם הוא עקום לצד גב השדרה כשר.

(11) בהדס יש להקפיד בעיקר שיהיו העלים משולשים. כלומר שיהיו כל העלים בסדר כזה שכל שלשה עלים או יותר יהיו בעיגול אחד שוה זה ליד זה, ולא יהיה אחד נמוך מחברו באותה השורה עצמה. ואם רוב ההדס משולש בצורה כזאת כשר. צריך שיכסו העלים את הקנה ולא יהיה ראשם קטום.

(12) ערבי נחל צריכים שיהיו העלים משוכים וחודם חלק (לא כמשור) והקנה אדום. ולא יהיו קטומים בראשם. ענפי האקליפטוס פסולים לערבה. ערבה יבשה או שנשרו עליה פסולה.

(13) בשנה שחל יום ראשון של סוכות בשבת ואין נוטלים בו את הלולב אין להקפיד על הדור האתרוג ויתר המינים כל כך מאצר שנטילת הלולב בשאר הימים מצוה מדרבנן וגם אתרוג חסר כשר בשאר הימים.

סדר הנטילה

(14) אוגדים את הלולב עם שלשת ההדסים ושתי הערבות לימין הלולב כשגב השדרה כלפי הנוטל והערבות לשמאלו. נוטלים לולב בימין ואתרוג בשמאל ומברכים ביום הראשון על נטילת לולב ושהחיינו. ומיום שני ואילך אין מברכים שהחיינו.

(15) לפני הברכה הופכים את האתרוג שלא כדרך גדולו אלא עם העוקץ למעלה והפטם למטה ומברך וחוזר והופכו כשהפטם למעלה ומנענע או שיתכוון לפני הברכה שלא לצאת עד שיברך.

(16) המברך על לולב של חברו צריך בעל הלולב לכוון להקנותו במתנה ע"מ להחזיר. והמברך צריך שיתכוון  לקנותו בצורה זו, אבל בשנה שאין נוטלים לולב ביום הראשון יוצאים בשאר הימים גם ע"י לולב שאול.