חז"ל חלקו האם הסוכות שכנגדם עושים סוכות זה סוכות ממש או עננים (סוכה יב,ב) ולכאורה מדוע בכלל חלקו בכך?- ניראה שהנה סוכות קשור בארץ ישראל (כמו שמביא מרן הגאון הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א שיעור שלם על הקשר בין סוכות וא"י) והנה מקורו של האברבנאל (שאומר במפורש שסוכות כנגד א"י) הוא ברוקח (הל' סוכה) [כמו שמביא מרן] שאומר שהסוכות עליהם דובר שישבו בנ"י ביציאת מצרים אלו הסוכות שהיו בכניסה לא"י, שעד שחילקו וישבו בארץ זה נחשב עדיין כחלק המדבר. והנה אם כך לא שייך לומר ענני כבוד על הסוכות שהרי משמת משה בטלו לגמרי ענני הכבוד (תענית ט,א). מימלא ע"פ הרוקח צריך לומר ודאי שזה כנגד סוכות ממש, ואילו למ"ד סוכות ענני כבוד צריך לומר שזה כנגד זמן המדבר ולא בכניסה לארץ. וניראה שכולם מסכימים שזה כנגד א"י, אלא השאלה היא האם לחברם לכניסה ממש, שזה הצד החיצוני-שלנו, שכבשנו את הארץ והתנחלנו בה ולכן גם הסוכות זה סוכות שלנו. או שזה כנגד הקשר לא"י בזמן המדבר שבו נעשינו ראוים ליכנס לארץ, מהצד הרוחני, שלא ישר כל אחד יכנס לביתו ושדהו ותשכח התורה (תנחומא "בשלח" סימן א) וכך לא ראוים להיות בארץ, ולכן זה הצד הפנימי-קדושתי ולכן זהו ענני כבוד שמקדושה. וזה משום שנאמר חג סוכות ונאמר חג האסיף, שזה משלים לזה, והנה אסיף מבטה ביותר את השלטון על א"י, שמכניסים את מה שגדל לתוך הבית (שלא כקציר שעדיין בשדה ולא בבית, שעדיין לא מוכן) וזה מראה שהכל שלו, ולכן זה מראה את חשיבות שלטוננו בא"י, ומכאן למדו שזה קשור לא"י. וניראה שחלקו למה קשור לא"י, לרוחני או הפיזי, כיון שמופיע פעמיים חג האסיף: "וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה" (שמות כג,טז) וכן "וחג האסיף תקופת השדה" (שם לד,כב) שבפרק כ"ג מופיע דגש על החיצוני ("באספך את מעשיך מן השדה" בעשיה שלך) ואילו בפרק ל"ד מופיע משהו כללי יש בעולם ("תקופת השנה" כעין מהצד העולמי, שה' קבע) ומימלא ע"פ זה יש הבדל למה מתייחס סוכות לא"י, לצידנו או לצד הקדושה. ולכן מופיע בחז"ל לפעמים שר"ע אומר כך ור"א כך ולפעמים הפוך (גמ', תו"כ "אמור" יז, מכילתא "בשלח" א) כיון שני ההסברים נכונים ומרומזים בפס', ולכן כניראה אמרו פעם כך ופעם כך בהקשרים אחרים, שהחיבור לענני כבוד או לצידנו תלוי בהקשר לעניינים השונים, שצד התורה של ר"ע ראה בעניינים מסויימים חיבור לענני כבוד, וצד תורת ר"א ראה אז חיבור לצידנו, ובעניינים אחרים ראו הפוך, כל אחד ע"פ חיבור קדושתו בגילויה בעולם. וניראה שההבדל בין גילוים בעולם זה משום שר"א לא אמר מעולם דבר שלא שמע מרבותיו (סוכה כח,א) ואילו ר"ע היה חדשן שאין דומה לו (כמו בעניין דרשת הכתרים שדווקא הוא עשה ולא עשו עד אז, מנחות כט,ב) כך שזה שני כיוונים שונים להתגלות התורה בעולם בחיבור הקדושה והאדם, ולכן החיבור בניהם שונה (הפוך) בהתגלות של ענני כבוד ומעשינו.