ושמחת בחגך והיית אך שמח      

בס"ד                                                    ערש"ק                                                 י"ד    בתשרי    תשע"ד

                        אור- לי - במועדים - חג סוכות

" בַּסֻּכֹּת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בַּסֻּכֹּת, למען ידעו דורותיכם כי בַסֻּכּוֹת הושבתי

   את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים  "(ויקרא כג)

אמרו חז"ל בגמרא(סוכה יא): שהם ענני כבוד שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי שלא תכה אותם השמש. ואין

הכוונה לסוכה ממש כמו שאנחנו עושים אלא ששבעת ענני הכבוד הקיפו את עם ישראל והיו להם כסוכה

כמו שכתוב(במדבר י): "וענן ה' עליהם יומם", וע"י כך עמו וצאן מרעיתו היה שמור ומוגן מכל צרה וצוקה,

כמו שדרשו רז"ל: שבעה עננים היו, ארבע מארבע רוחות העולם (צפון, דרום, מזרח ומערב) וענן אחד

מלמעלה, ואחד מלמטה, וענן אחד מלפניהם, והיה מנמיך לפניהם ההרים, ומגביה לפניהם הבקעות, והורג

את הנחשים והעקרבים, מנקה ומסדר את הדרך לפניהם. לכן נצטווינו ליישב בסוכה שבעת ימים. ולכן

כשיושב אדם בסוכה טוב שיכווין שציוונו השם יתברך ליישב בסוכה זכר ליציאת מצרים וזכר לשבעת ענני

כבוד שהקיפם הקדוש ברוך הוא כנ"ל.

ישתבח שמו של מלך מלכי המלכים - הקב"ה שבאהבתו אותנו עשה לנו ניסים ונפלאות עד בלי די, וזאת על

מנת שנדע ונזכור לדורי דורות מי הוציא אותנו ממצרים ושמר עלינו מכל מיני אויבים המתרגשים לבוא בדרך

לארץ הקודש. וכפי  שכתב רבינו הטור, הטעם שנצטווינו לעשות סוכה בחודש תשרי, ולא בזמן יציאתנו

ממצרים בחג הפסח, לפי שחודש ניסן הוא בתחילת הקיץ, ואז הדרך היא לעשות סככה לצל, ולא הייתה

ניכרת עשיית הסוכה שהיא לפי מצוות הבורא יתברך, ולכן ציוונו השם יתברך לעשות הסוכות בחודש תשרי,

שהוא תחילת החורף, שהוא זמן הקור והגשמים, ודרך כל אדם להיכנס ולשבת בביתו, ואילו אנחנו יוצאים מן

הבית ליישב בסוכה, ובזה יראה לכל שאנו עושים כן בשביל מצוות המלך שצוונו עלינו לעשותהּ.

ומכאן אפשר להבין שכל מהות הסוכה הוא במילה אחת 'אמונה'. כי במצווה זו לא צוונו לעשות סוכה ע"פ

זמני הטבע האידאלים היינו הקיץ אלא ההפך בחורף כנ"ל, וזאת בשביל להדגיש את אמונתנו בשם יתברך

שהוא המגן עלינו ולא 'הטבע'. והנה, בחג הסוכות נצטווינו לקחת את ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס

וערבה ולאגדם ביחד ולברך עליהם בתוך הסוכה כי אלו ארבעת המינים רומזים על ד' סוגי אנשים שיש

בכלל ס' ריבוא ישראל. כפי שדרשו חז"ל האתרוג -  שיש בו טעם וריח, רומז לאותם אנשים שיש בהם גם

חכמה וגם מעשים היינו בחכמת התורה ועשיית חסד. ההדס - כנגד אותם אנשים שיש בהם מעשים טובים,

ריחם הטוב נודף למרחוק, אך הם לא זכו לטעמה הערב של חכמת התורה. הלולב -  שבא מעץ התמר

הערב יש בו טעם, הוא כנגד אותם אנשים  שיש בהם חכמה אך אין בהם מעשים, ריחם אינו ערב, ואין רוח

הבריות נוחה מהם. ערבה - חסרי טעם וחסרי ריח, כלומר אין בהם לא חכמה ולא מעשים, חייהם חסרי

תוכן. ובכל זאת, בהגיע חג הסוכות, כולם שווים לטובה, הם נאגדים באגודה אחת.

והטעם שצריך לברך דייקא בתוך הסוכה על ד' המינים ביחד כי הסוכה מקיפה ומסככת על כולם היינו על כל

הד' מינים שהם בחינת ד' סוגי אנשים כנ"ל כי הסוכה היא בחינת אמונה שמקיפה את כולם ומכניסה אותם

תחת כנפי השכינה ובפרט הרחוקים מקיום התורה ומעשים טובים. וע"י כך משתמרת בנו האמונה שנותנת

לנו חיות לקיים את חכמת התורה ואת המעשים הטובים כל אחד לפי מעלתו. כי האמונה היא בחינת השכינה

ששומרת ומגנה על עם ישראל בעת אחדותו. וזה נרמז במצוות סוכה כי סֻּכָּה אותיות ס'  כ"ה היינו ס' בחינת

שישים ריבוא בני ישראל שיצאו ממצרים ועד הנה, וכ"ה - רומז על השכינה שנקראת כ"ה כידוע ליודעי החן.

וכן ידוע, שאיפה שנגמר השכל משם מתחילה האמונה כי מה יש להאמין לדברים שרואים בחוש דרך 'הטבע'

שהלא רואים אותם אלא האמונה מתבטאת בדבר שלא רואים. לכן אפשר לומר שהאמונה היא מעין מעטפת

רוחנית שמקיפה את הטבע. וכן מובא בזוהר הקדוש הסוכה נקראת "צילא דמהימנותא", דהיינו, "צל האמונה"

כלומר בזה שאדם מקיים מצוות סוכה כהלכתהּ זוכה להתחזק באמונה ולהבין שכל חייו ממנו יתברך ויתעלה,

וחייו כצל עובר, וללא אמונה חייו אינם חיים!

ואמרו חז"ל(סוכה פב): "כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו ארעי" ואפשר אולי לומר בס"ד שאלו

שבעת הימים רמז לימי חייו של האדם, כמו שכתוב "ימי שנותינו בהם שבעים שנה"(תהילים צ:), דהיינו, האדם

צריך לדעת שהאמונה חייבת להיות קבועה בלבו במשל כל ימי חייו. דהיינו להאמין שאין מנהיג אחר לעולם

ח"ו מלבד הקב"ה שהוא השומר, הוא הזן, הוא המפרנס, הוא הכל בכל מכל ואין עוד מלבדו!. וע"י כך זוכה

לחיי נצח כי הוא מבין שבעצם שכל מה שיש לו זה לא שלו באמת אלא של הקב"ה, שכן הכול רגעי בעולם הזה,

מלבד נכסיו הרוחניים שהם לימוד התורה וקיום המצוות והחסדים, ובעיקר האמונה, כמו שכתוב(מכות כג): בא

חבקוק והעמידן על אחת(היינו את כל תרי"ג המצוות), שנאמר: 'וצדיק באמונתו יחיה'. כי כשלבו של האדם חדור

אמונה באמת בקב"ה ולא מהשפה ולחוץ, אזי בסופו של דבר יבוא לקיים את שאר המצוות שהם שם הקבועים

והקיימים לעד ולעולמי עולמים.

והנה ראו דבר פלא, המילה  סֻּכָּה עם הכולל(=86) עולה בגימטרייה כמניין 'הטבע'(=86) רמז לכך שיש שתי

דרכים להסתכל על כל מה שעובר עלינו בחיים, כלומר או בדרך האמונה או דרך 'הטבע' חס ושלום. דהיינו

ברגע שאנחנו עוזבים את כביכול את הבית הקבוע ונכנסים ומתיישבים בסוכה, אוכלים, לומדים, ישנים, שרים

ורוקדים, וכל זה צריך להיות מתוך שמחה בלב, כמו שכתוב: "ושמחת בחגך והיית אך שמח", בכל שבעה

ימים שהם בחינת ימי האדם כנ"ל, ע"י כך אנחנו מראים לעולם שהעיקר בשבילנו הוא האמונה בא-ל אחד

ומיוחד. וע"י זה אנחנו משמרים ומחזקים את האמונה שרכשנו בימים הנוראים שהכול ממנו יתברך ויתעלה

שמו, והיא שתלווה אותנו במשך כל השנה כולה ותחזור שוב בכל שנה ושנה. וזה יסוד כל מצוות הסֻּכָּה –

שימור האמונה!.

רצ"ב מאמרים לחג הסוכות וכן שו"ת בענייני סוכה וד' המינים של הרב מרדכי אפרתי שליט"א, מומלץ!

            פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב

ע"י מצוות נטילת לולב ומיניו, זוכה לגַלוֹת הדעת הקדוש לידע ש'מלא כל הארץ כבודו', ולגַלות אלֹקוּתו

יתברך בכל מקום, אפילו בכל לשונות הגויים, ולהכירו יתברך ולהתקרב אליו אפילו בכל המדרגות התחתונות,

ולקשר הדעת הקדוש לתוך הלב, שיהיה לבו ברשותו ולאהוב את עצמו עם ה' יתברך באהבה, ובוא לאור

האהבה שבדעת שהוא אור הגנוז, ויתגלו הצדיקים והתורה הגנוזה, וע"י זה יתרבה שלום רב בעולם(מועדי

ה' - סוכות, אות ח).

                                                         "נר ה' נשמת אדם"

 מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה

           ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"ה, נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה

                      ולע"נ מור-דודי אהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה

          אפשר לשלוח שמות לברכה בציון רחל אמנו ע"ה(ללא תשלום)למייל [email protected]                     

                                      ולרפואת רבינו מרן עובדיה יוסף בן ג'ורג'יה הי"ו

                                                        ולרפואת ברוך בן אסתר הי"ו

                                                  ולרפואת ז'נט זוהרה בת עליזה הי"ו

                                     ולהצלחת, תמר עמר בת חנה, זיווג הגון ותשובה בע"ה

                                            ולהצלחת דורון בן חנה, תשובה שלמה בע"ה