סוכות קשור בקשר חזק לארץ ישראל, כמו שמביא מו"ר הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א, שכך מפורש באברבנאל וגם הרמב"ם מסביר את 4 המינים כקשורים לצמחי א"י בעונה, וברוקח מובא שהסוכות היו בכניסה לא"י, ובשניהם אמרו גדולים (הגר"א ורב שמחה מפשיסחא) שבהם אדם נכנס כל כולו למצוה, ולכן בו נאמר מצות שמחה כיון שאין שמחה אלא בא"י. וניראה להוסיף שאולי לכן סוכות חל בזמן של תחילת הגשם, שלכאורה אם הטעם של האיחור מזמן יציאת מצרים הוא כדי לומר שעשיית הסוכה היא לזכר היציאה ולא כעשיית הנאה אז יכלו לעשותה לקראת סוף הקיץ שבזה ניראה שזה לא כמו כולם שעושים בתחלת הקיץ, מדוע בזמן שכבר מתחילים לרדת גשמים שאז קורה אפילו לפעמים שפטורים מסוכה?- לכן ניראה שיש בזה רמז לא"י, שגם א"י ניקנית ביסורים, כמו הסוכה שמתחיל להיות קר עד שלפעמים בא אם זה יסורים (שאז פטורים מסוכה). הסוכה היא צל האמונה כידוע, כמו ענני הכבוד ביציאת מצרים, וכך גם א"י היא מקום השכינה. וישר עם צאת יוה"כ מזדרזים לבנות סוכה, שגם א"י יש בה חיבור של ביטול הטבע כמו יוה"כ שמתנתקים מהטבע, לא אוכלים ולא שותים וכו', שכך גם על א"י נילחמים ולצערנו מאבדים חיים רבים, אולם באותם מתים על קידוש השם ארץ ישראל ניקנית לנו ממש (כדברי מרן הגר"ח דרוקמן שליט"א) שא"י ניקנית ביסורים ואין יסורים קשים כמו מיתה, וכך ראינו שאחת המלחמות הקשות החלה ביום כיפור ומתו בה רבים בשביל א"י (והיא כללה גם את זמן סוכות). ועל המתים על קידוש השם נאמר 'אין אדם יכול לעמוד במחיצתן' (פסחים נ,א) שהם עם השכינה ממש כסוכה, ויש בהם משום הקמת התורה בעולם יותר חזק משאר בנ"י (כעין דברי מרן הגר"ח דרוקמן שליט"א, ע"פ דברי חז"ל שכיון שגלו אין לך ביטול תורה גדול מזה, שכל יהודי בא"י נחשב מקים תורה ואילו יהודי בחו"ל ואפילו ת"ח גדול וישיבות מפוארות הריהם כעין ביטול תורה) ולכן הם כסוכה שהיא כנגד זמן המדבר שהיה לספיגת התורה בבנ"י, כך גם מיתתם מעמידה את כח התורה בעולם בחיבורו לישראל, ולכן בגמ' שם נאמר בתחילה שמה שנאמר שאין בריה וכו' לא הכוונה לר"ע וחבריו 'ומאן נינהו? אילימא ר"ע וחביריו- משום הרוגי מלכות ותו לא?' ופרש"י 'הרוגי מלכות ותו לא - לא היתה בהן מעלה אחרת שיחשבו עליה אלא זו בלבד?' משמע שהדיוק הוא מזה שהבינו שזה כל זכותם ולא יותר, וזה לא יתכן לומר על ר"ע וחבריו, משמע שמעלת הרוגי מלכות הגיעה לדרגתם של ר"ע וחבריו שאחרת היו אומרים שלר"ע וחבריו יש מעלה גדולה יותר, מזה שלא הביאו כך משמע שכל ההרוגים הם בדרגת ר"ע וחבריו, ולכאורה מה עם כל הלימוד תורה שהם לימדו?- אלא מכאן רמז שהרוגי מלכות יש בהם מעלת קיום התורה בעולם, קידוש העולם, ולכאורה מדוע שזה יחשב כמעלת מעמידי התורה? אלא שמדובר ב'הרוגי לוד' שמתו על קידוש השם ובכך הצילו יהודים בא"י, שבכך יש בהם משום העמדת תורה בעולם כולו, ולכן דומים למעלת ר"ע וחבריו. ולכן בסיום סוכות מגיע שמחת תורה כי סוכות שקשורים לא"י קשורים גם לתורה בעולם. ולכן אומרים בסוכות 'אני והו הושיעה נא' שהכוונה (בין השאר) על המזבח וכן לשמות ה' משם בן 72 אותיות, שהמזבח הוא בירושלים שהיא פסגת א"י ומשם משפיע קדושה לכל א"י שבה מחברים שמים וארץ כמזבח, וכך מגלים את שמות ה' בעולם, מגלים את התגלות ה' בעולם, וכל זה בסוכות שדרך א"י מגלים את ה' בעולם. ולכן בסוכות נידונים על המים (משנה ר"ה א,ב) שהמים מייצגים את ההשפעה של גילוי ה' בעולם, שע"פ מעשיהם של בנ"י כך בא הגשם בא"י שלא כמצרים שמשקים מהנילוס, ולכן זהו מעלת א"י ולכן היא בסיס סוכות ולכן זהו הדין שדנים בחג זה. וניראה שלכן יש מחלוקת כנגד מה הסוכות, סוכות ממש או ענני כבוד (סוכה יב,ב) שכך מול זה בא"י יש מצוה ליישב את א"י שזהו להקים בתים ממש וההשגחה שורה בכל. ועוד שהלימוד לדין סכך (לשיטה שזה כנגד סוכות ממש) הוא מנחמיה כשחזרו לא"י, כך שניראה שזה בא לרמוז על הקשר לישוב א"י. ואולי לכן יושבים בסוכה בחג סוכות 7 ימים כנגד 7 העממין שהיו בא"י שאנו יושבים במקומם. ולכן מקריבים כנגד 70 אומות כעין רמז שאנו במקום של 7 עמים ומשפיעים לכל האומות דרך א"י שהיא יסודו של העולם (מאבן השתיה שמשם הושתת העולם). והסכך נעשה מהפסולת של הצמחיה שנישארה בא"י שבכך אנו כעין תחת חסותה של א"י והשפעתה (שזהו גידולי הקרקע של א"י) שזהו תחת ענני הכבוד, שבא"י יש שכינה וזה מושפע בכל, גם בגידולים, כמו שמביא הב"ח על ברכת מעין שבעה שאומרים 'ונאכל מפריה ונשבע מטובה' שא"י משפיעה קדושה בפירות, כך ניראה גם שבסוכות אנו כעין מתחברים להשפעת א"י הקדושה.