על זמנו של יום כיפור נאמרו 2 טעמים, (כמו שמביאם מרן גדול הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ב'מועדי ישראל') סיבה אחת היא זמן ירידת משה עם הלוחות השניים (תענית ל,ב) וסיבה שניה היא זמן מילתו של אברהם (פרקי דר"א כט) ושניהם מיוחדים לבנ"י, ולכן זמן הדין עד יוה"כ שייך דווקא לבנ"י (מרן הגאון, שם). והנה ניראה שבשניהם יש קשר לא"י ביסודו. בבקשת הסליחה על חטא העגל אומר משה ישר כששומע על חטא העגל "ויחל משה" וגו' (שמות לב, יא-יג) מזכיר את זכות האבות ומדגיש שאמר "וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם" ומיד נאמר "וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו" (שמות לב,יד), כך שמסמיכת החזרה מהרעה לאמירה על הארץ ניראה שיש קשר לארץ. וגם כשמשה בהר סיני בלוחות השניים נאמר י"ג מדות הרחמים ומיד "הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני" וגו' (לד,יא). וראיה חזק3ה לזה יש להביא מהתנחומא (כי תשא ל"א) 'ויפסול וישכם משה בבקר ויעל" עשה שם אלול כלו ועשרה מתשרי וירד בעשור, והיו ישראל שרויים בתפלה ותענית, ובו ביום נאמר לו למשה, סלחתי כדבריך. וקבעו הקדוש ברוך הוא יום סליחה ומחילה לדורות, שנאמר: כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר' וכו'. ולא מובן הרי הפס' "ויאמר ה' סלחתי כדברך" (במדבר יד,כ) נאמר בכלל על מעשה המרגלים ולא על העגל?- אלא מוכח שלמדו שיש קשר בין א"י וכפרת העגל, שבזה נרמז לזה מה היה שם, שעל י"ג מדות הרחמים (שמשה אומר בשניהם) עונה ה' סלחתי כדברך. והנה גם המילה של אברהם היתה כהקשר ליצחק, שכשה' אומר לאברהם על המילה אומר לו "והפרתי אתך במאד מאד.. ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגרך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלקים" (בראשית יז, ו-ח) הרי שגם שם מחובר ישר לא"י. (ואולי גם רמז "והייתי להם לאלקים" אלקים שם דין, רמז לעמידה של בנ"י גם בדין). ובכלל כל המילה היתה להתייחדותו של אברהם מהעולם, כפתיחה להגעת זרע בנ"י ביצחק, וב"לך לך" נאמר לאברהם ללכת לא"י ששם יהיה לו זרע (בראשית יב, א-ב). ולכן אולי יצחק לא יצא מא"י שקשור למעלת מילת אברהם שיחודם של בנ"י בעולם בא לידי גילוי דווקא בא"י. לכן ניראה שאף ביוה"כ יש קשר לא"י שבזכות "וכפר אדמתו עמו" (דברים לב, מג) בא "כי ביום הזה יכפר עליכם" (ויקרא טז, ל) שלכן יש שעיר לעזאזל שהוא למדבר, שאיפה מצאנו מן סוג שכזה של מעין קרבן [שהועמד לפני ה'(שם, י)]?- אלא זה בא לבטא חיבור לא"י שקשה בה, שהיא נקנית ביסורים קשים (ברכות ה, א) שבזה נעוץ שורש עמוק של יוה"כ. ואולי על דרך הרמז נאמר (שם) שישנם 3 דברים שניקנים ע"י יסורים, תורה א"י והעוה"ב, ניראה שתורה רומז למעמד מתן תורה כולל הלוחות השניים, והעוה"ב רומז למילה שאברהם עומד ומוציא את המהולים מליכנס לגיהנום (ילקו"ש תהלים תשע"ג) ששניהם קשורים ליום הכיפורים כמו שהבאנו את 2 הטעמים ליוה"כ, ונוסף להם א"י שהיא הבסיס השורשי לשניהם. ולכן מובן מדוע המשנה מאשימה את הבבלים על מעשיהם הרעים של האלכסנדרונים (יומא ו,ד) (וראה יומא סו, ב) ראה בדברי מרן גדול הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א (במועדי ישראל) שהאריך בזה בעמקות, וניראה להוסיף שלפי דברנו מובן גם שחטאם של הבבלים שלא עלו כולם לא"י ובכך לא היתה שלמות בא"י, זה הביא לכעס בהקשר ליוה"כ ובפרט בשעיר המשתלח שמבטא את מעלת א"י בכפרת יוה"כ. והנה א"י מכפרת אולם בזלזול בה ח"ו זה ההיפך ומביא לרעה גדולה, שכך לבושתנו נענשנו בשואה הנוראה כשדחקו בנו לעלות לא"י ולא הסכימו אלא מעטים, אז יצא הקצף על האנשים (מעין היפך חורבן הבית שהיה להצלת ישראל מהשמדה ח"ו). מעין הנאמר בהאזינו "הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו" (דברים לב, מג) שסמוך א"י לדם עבדיו, לומר שא"י מכפרת ומגנה ונוקמת ואילו להיפך ח"ו... וכל העולם עומד בשביל בנ"י כנאמר "בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל" (שם ח) שבגוים היה ביסודם 70 אומות כנגד 70 מספרם של בנ"י (רש"י שם) ולמדו חז"ל מפס' זה (חגיגה יב, ב) שהעולם עומד על י"ב עמודים, שמה הכוונה בזה?- אלא כוונתם שכל העולם עומד בשביל בנ"י, ולכן כל העולם רעש וגעש ועמד על שפת חורבן גמור במלחמת העולם השניה, והכל בשביל בנ"י שיקבלו לבסוף את א"י... (כמו שמביא מו"ר הגאון הגדול הגר"ח דרוקמן שליט"א מהרב קוק שאמר בסוף מלחה"ע הראשונה שאם זה לא יגרום לתת לבנ"י את א"י, אז לא יבוא השלום בעולם..) וכמעט כל מי שהתנגד לא"י נירצח עד שאחרי המלחמה כמעט כולם (הרבנים) הסכימו לעלות לא"י...