דיני עשרת ימי תשובה (מרן גדול הדור הגר"ש גורן זצוק"ל זיע"א)
נכתב על ידי יניב, 7/8/2013
דיני עשרת ימי תשובה
(ממרן גדול הדור שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א, מ"מחזור ליום כפור" תשל"א).
(א) עשרת ימי תשובה
א. הימים שבין ר"ה ליום הכפורים (או בין "כסה" ל"עשור") נקראים עשרת ימי תשובה. ועליהם נאמר "דרשו ה' בהמצאו".
ב. בימים אלה ישתדל כל אחד ואחת להתפייס עם חביריו ולקבל עליו עול מלכות שמים ויעשה לעצמו חשבון הנפש.
ג. בעשרת ימי תשובה אומרים במקום "האל הקדוש" "המלך הקדוש" ובמקום "מלך אוהב צדקה ומשפט" "המלך המשפט".
ד. טעה ואמר "האל הקדוש" או שהוא מסופק מה אמר ינהג לפי המבואר בדיני תפלת ראש השנה.
ה. טעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" או שהוא מסופק מה אמר, אם נזכר תוך כדי דבור חוזר ואומר "המלך המשפט", ואם נזכר לאחר כדי דבור או שכבר התחיל בברכה שאחריה אינו חוזר. ומכל מקום מוטב שיתפלל פעם שניה ויתכוין לשם תפלת נדבה.
ו. כל עשרת ימי תשובה חוץ מבמנחה בערב שבת שובה ומשבת שובה, אומרים בין בצבור ובין ביחיד בשחרית ובמנחה "אבינו מלכנו" גם ביום שאין אומרים בו "תחנון".
ז. כל עשרת ימי תשובה אומרים בברכת המזון "הרחמן הוא יחדש וכו' ".
ח. נהגו שלא לשאת נשים בעשרת ימי תשובה.
ט. כל הדינים האמורים בסעיף (ד) ד-יג במחזור ראש השנה (הבאנו כאן באתר ב"הלכות ראש השנה"), חלים גם על סדר התפלות בעשרת ימי תשובה ויום הכפורים.
(ב) סדר צום גדליה
א. ממחרת ר"ה בג' תשרי, תענית צבור - צום גדליה. חובת הצום מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. משכימים לסליחות, ודין המשכימים לסליחות מבואר בסעיף (ב) במחזור ר"ה.
ב. בתפלת שחרית שבעמידה קובע הש"ץ תפלת "עננו" כברכה בפני עצמה בין "גואל" ל"רופא". וחותם "העונה לעמו ישראל בעת צרה", ואין הקהל אומר בשחרית תפלת "עננו".
ג. שכח הש"ץ ולא אמר "עננו", אם נזכר לפני שהזכיר ה' מסיום ברכת "רפאנו", חוזר ל"עננו". וכשהזכיר ה' יאמר "עננו" ברכת שומע תפלה בלי הסיום. ואם גמר את התפלה ולא אמר, אינו חוזר.
ד. מי שאינו צם לא יעבור לפני התיבה ולא יעלה לתורה כאחד הקרואים.
ה. בכל הקריאות בתורה, של עשרת ימי תשובה, עם הוצאת ספר התורה אומרים י"ג מידות ותפלת רבש"ע של ראש השנה.
ו. כבכל תענית צבור בשחרית קורין ג' קרואים בתורה בפרשת כי תשא (שמות ל"ב) כהן מתחיל "ויחל" עד "לעשות לעמו" ומדלגין בינתיים, ומתחיל לוי ויאמר ה' (שמות ל"ד) עד "ההר ההוא" וישראל קורא עד "עושה עמך".
ז. נהגו שכאשר מגיע הקורא לשלשת הפסוקים "שוב מחרון אפך" "י"ג מדות" "וסלחת", אומרים הקהל בקול רם והקורא והעולה לתורה שותקים ואחרי כן אומרם הקורא.
(ג) סדר מנחה בצום גדליה
א. במנחה אומרים אשרי, חצי קדיש וקורין בתורה "ויחל" כמו בשחרית. אלא שהישראל מפטיר "דרשו ד'" (ישעיה נ"ה) עד "לנקבציו" ומברך את ברכות ההפטרה ומסיים "מגן דוד". ואין אומרים חצי קדיש אחרי קריאת התורה.
ב. בתפלת שמונה עשרה אומר כל צבור המתענים "עננו" בשומע תפלה ומסיים בברכת שומע תפלה. שכח ולא אמר "עננו", אומר לפני "אלקי נצור". ואם לא אמר, אין צריך לחזור.
ג. הש"ץ אומר "עננו" כברכה בפני עצמה בין "גואל" ל"רופא" ודינה כמבואר לעיל בסעיף (ב) ב-ג.
ד. נושאין כפים בתפלת מנחה, אם מתפלל לפנות ערב, וכל כהן שאינו צם אינו עולה לדוכן עם שאר הכהנים. ואם אין שם כהן אחר הצם רשאי לעלות.
ה. צבור המתפלל ביום צום מנחה גדולה אין נושאין כפים אלא הש"ץ אומר אלקינו ואלקי אבותינו.
ו. אומרים שים שלום במנחה גם לפי נוסח אשכנז, מאחר שיש בה קריאת התורה. "אבינו מלכנו", ו"תחנון".
ז. נהגו בירושלים להניח תפילין בתפלת מנחה ביום צום. וכן ראוי לנהוג לפי הבית יוסף.
(ד) שבת שובה
א. בערבית, בתפלת "מגן אבות" אומרים במקום "האל הקדוש" "המלך הקדוש".
ב. בשחרית, מפטירין "שובה ישראל" (הושע י"ד) עד הסוף, ומוסיפין "תקעו שופר בציון" (יואל ב') עד "ולא יבושו עמי לעולם" ואין קורין הפסוקים "וה' נתן קולו" ו"מי אל כמוך"
ג. נהגו בשבת שובה לדרוש ברבים דברי התעוררות לתשובה.
ד. במנחה קורים ג' קרואים בפרשת "וזאת הברכה", ואומרים "צדקתך צדק". ואין אומרים לא פרק ולא ברכי נפשי.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
