בס"ד

השוני בין בני הזוג והלחצים המלווים את חייהם, גורמים שלעתים 
הם פוגעים זה בזה. בני הזוג חייבים לבנות מערכת חיי נישואין 
כזאת שבקשת הסליחה וההתפייסות, תהיה חלק בלתי נפרד 
ממנה. עובדת חיים היא, שכמעט כל אדם לומד בעיקר 
מכישלונותיו. הכישלון גורם לעצירת מרוץ החיים, והוא מעורר 
מחשבה: האמנם הכישלון היה מחוייב המציאות? כלום אי אפשר 
היה לנהוג אחרת?'...
אך לצערנו, רוב הזוגות, חוזרים אל השגרה 
וממשיכים את מרוץ החיים, עד הכישלון הבא.
בכישלון טמונה ברכה. הכישלון יוצר פסק 
זמן לחשבון נפש ושיפור החיים.
מפאת השוני הקיים בין בני זוג, לא ייתכן 
שלא תיווצרנה אי הבנות במסגרת המשפחה.
דברים החשובים בעיני הבעל, נראים שוליים 
בעיני בת זוגו. ודברים החשבים לאשה, נראים
פעוטי ערך בעיניו. 
בדרך הטבע נערמים קשיים, נוצרים ויכוחים, 
מועלות טענות ונשמעים ביטויים קשים.
רבים אינם מנסים לבחון מה היו הגורמים שהביאו למעידה. 
במקום זאת הם הופכים להיות ממורמרים, הציפיות שהיו 
בתחילת הנישואין, אינן מאחדות אותם עוד. הסימפטיה נעלמת,
הקשר העדין והפורה שוקע, והם מרגישים כקשר מאולץ שעליהם 
להסתדר עם חובות הבית והילדים.
הפתרון להמשך חיי אושר: בקשת סליחה
אין ספק, שבכדי להפוך את הכישלונות לתהליכים שיקדמו את 
בני הזוג לקראת המטרה הנכספת, עליהם לפתח נכונות לבקש

סליחה ולהתנצל כאשר אחד מהם פגע בזולתו.
בקשת הסליחה אמורה להבהיר: 'הכישלון לא נבע מרוע לב, אלא 
מחוסר מודעות. אני מייחל שמכאן ולהבא לא אכשל'. 
בני הזוג אשר אינם פתוחים לבקשת סליחה, מנסים למצוא צידוק 
להתנהגותם, ולא יפיקו תועלת מכישלונותיהם.
בקשת הסליחה מבן הזוג אינה רק מתקנת את העוול מהפגיעה, 
אלא אף נותנת לבן הזוג תחושה נעימה של חשיבות, היא 'משדרת'
לו שהצדק עמו .
כאשר אחד מבני הזוג נפגע, יוצר הוא מצבי 
פתיחות כדי להקל על הפוגע לבקש סליחה.
משום כך הנפגע מצוי בסביבתו ופעמים אף
מחייך מעט לעברו. אך אם על אף הכל

הפוגע אינו מבקש סליחה, הופכת הפגיעה 
לעמוקה יותר. שכן האפשרות להתנצל
הוגשה לבן הזוג על 'מגש של כסף', ובכל
זאת הוא החמיץ אותה .
וזהו כלל גדול לחיי בית מאושרים: ההכרה
בטעות ובקשת סליחה מקדמות את הדרך
לבניית חיי נישואין מאושרים .

אך עם כל זאת, רבים מדווחים שבן זוגם מעולם לא הודה בטעותו
ולא ביקש סליחה. (לעיתים רק במקרים קטנים)
כמה פעמים אדם פוגע בבן זוגו בביטוים מעליבים,על אי התיחסות
בזמני מצוקה ואינו מבקש סליחה , ובכך הדבר נחקק בלב הנפגע
הפוגע אינו מבין , שהנפגע מחכה לשמוע בפירוש את המילה :
" סליחה טעיתי " ולא כינויים ומילים דומות. הוא משתוקק לכך!.
אחרת הוא נתפס כגאוותן, ואם יאמר זאת בפירוש ישתפרו חייו!.