בס"ד  א מנחם אב

תוכחה נסתרת ואהבה גלויה

השבוע אנחנו מתחילים את ספר דברים. לפני הכניסה לארץ משה מוכיח את עם ישראל על חטאיהם במדבר. מיד בתחילת הספר כאשר משה מגולל את המאורעות שעברו על העם במדבר הוא משמיע את דברי תוכחתו.

כבר בפסוק הראשון כאשר משה מונה את שמות המקומות שעברו נרמזת התוכחה: "אלה הדברים אשר שדיבר משה... במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תופל , ולבן וחצרות ודי זהב". שמות מקומות אלו רומזים לחטאים שונים.

למשל "די זהב" אינו שם של מקום אלא כפי שרש"י כותב: "הוכיחן על העגל שעשו בשביל רוב הזהב שהיה להם". וכך לגבי כל מקום ומקום רמז על החטא, אך משה לא רק רמז אלא גם השתמש ברמז אשר יש בו לימוד זכות על סיבת החטא.

למשל ב"מדבר", החטא הוא על ש"הכעיסוהו במדבר", ולימוד הזכות הוא כיון שהיו במדבר מקום קשה "המדבר הגדול והנורא, נחש, שרף ועקרב..." מצב שמעמיד את האדם בנסיון קשה.

או חטא העגל "די זהב", טען משה לפני ה' "אתה הוא שגרמת להם, שהשפעת להם זהב וכל חפצם, מה יעשו שלא יחטאו?" שהחטא נגרם כתוצאה מריבוי הזהב. וכך בכל מקום ומקום לימדנו משה רבנו שגם שמוכיחים יש לעשות זאת ברמז תוך לימוד זכות על עם ישראל ועל הזולת ובכך פועלים שהירידה שהייתה כתוצאה מהחט תהפוך לעלייה של חזרה בתשובה.

חודש טוב!

מעובד מתוך "שולחן שבת", שיחות הרבי מליובאוויטש.