בס"ד

יח סיון

חטא המרגלים

חטאם של המרגלים היה שרצו להישאר במדבר ולא להיכנס לארץ- ישראל. תורת החסידות מסבירה שפנימיות כוונתם של המרגלים ברצונם להישאר במדבר נבעה מכוונות טהורות. הם רצו להמשיך בחיי הקדושה של המדבר, שם היו מנותקים מטרדות העולם ומדאגות הפרנסה. הם חששו, שכניסת העם לארץ- ישראל והצורך להתחיל בחרישה ובזריעה ובשאר העיסוקים הנדרשים שם - יפגעו בדבקותם בה', ולכן העדיפו להישאר במדבר.

הכניסה של בני- ישראל לארץ- ישראל מסמלת את כללות עבודתו של יהודי בעולם. נשמתו של יהודי ירדה למטה כדי להחדיר קדושה בתוך העולם הגשמי ולעשות מהגשמיות כלי לאור האלוקי. זה גם עניינה של הכניסה לארץ- ישראל: לעשות מ'ארץ כנען' – 'ארץ- ישראל', ארץ שהקדושה האלוקית מורגשת וגלויה בה.

כוונות רוחניות נעלות וטהורות ככל שיהיו אינן מגלות קדושה זו, ללא קיום מצוות מעשיות בפועל ובגשמיות דווקא.