פרשת נשא- מה טמון בברכת  הכוהנים?

מאמר מאת: אהובה קליין.

מתוך מגוון הנושאים של הפרשה, ישנו נושא חשוב ונצחי לעם ישראל הראוי להתבוננות עמוקה והסקת מסקנה חשובה.

זוהי ברכת הכוהנים -שבאמצעותה אנו מתברכים בבתי הכנסת גם בימינו.

כפי שנאמר:

"וידבר ה' אל- משה לאמור:דבר אל-אהרון ואל בניו לאמור:כה תברכו את בני ישראל אמור להם: יברכך ה' וישמרך: יאר ה' פניו אליך ויחונך:יישא ה' פניו אליך-

וישם לך שלום:ושמו את שמי על – בני ישראל,ואני אברכם:"

[במדבר ד,כ"ב- כ"ו]

השאלות הן:

א] מדוע  אין בברכת הכוהנים התייחסות לתחום הגשמי?

ב] מה הטעם בברכת כוהנים הנאמרת בלשון יחיד ,צפוי היה לאומרה בלשון רבים כמו מרבית התפילות?

ג] מה הכוונה במילים:"כה תברכו את  בני ישראל"?

התשובה לשאלה א]

לפי דברי חז"ל: אין התייחסות בברכת הכוהנים לתחום הגשמי,אלא עיקר הדגש הוא על נושא  השלום ובכך יש מסר תורני  בעל חשיבות גדולה שמטרתו להעצים את נושא השלום-לפי שבו כלולות כל הברכות.

רבי שמעון בן חלפתא[סוף מסכת עוקצין] אומר רעיון דומה:

"לא מצא הקב"ה כלי מחזיק לישראל אלא השלום,שנאמר:ה' עוז לעמו ייתן,ה' יברך את עמו בשלום"[תהלים כ"ט,י"א]

רבי חנוך צבי לוין מבנדין אומר: כי אהרון היה ידוע במידת:"אוהב שלום ורודף שלום"[כפי שכתוב במסכת אבות א,י"ב] ותכונה זו עברה בהמשך גם לבניו, ומטעם זה  הוטל על אהרון ובניו  לברך את עם ישראל במידה נעלה זו.

לכן ה' מצווה עליהם:"כה תברכו את בני ישראל.." כלומר במידה אשר טבועה בכם- כאוהבי שלום ומתייחסים בכבוד לבריות- תברכו את כל בני ישראל.

מטעם זה ,כאשר הכוהנים עולים לבמה ,הם מברכים:"אשר קדשנו בקדושתו של אהרון,וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה".

כאן ישנה מטרה: שכל עם ישראל יתברכו בתכונה הנפלאה של האהבה לזולת ונושא השלום.

כדי שיוכלו ליישם דרך זו הלכה למעשה-איש לרעהו.

התשובה לשאלה ב]

על כך עונים חז"ל: ברכת כוהנים נאמרת ביחיד כדי להעביר לעם ישראל את מסר  האחדות.

דבר זה  מוכיח  את הכוח  האדיר הטמון בברכתם.

את נושא האחדות ניתן למצוא בכמה מקומות במקרא:

במעמד הר סיני: כאשר נאמר בלשון יחיד:"ויחן שם ישראל נגד ההר"

 [שמות י"ט,ב]אומר רש"י: כי עצם העניין שלא נאמר בלשון רבים:"ויחנו" אלא נאמר  בלשון יחיד:"ויחן"-מוכיח כי בעת מתן תורה עם ישראל היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד.

אצל דור הפלגה: הם היו מאוחדים למרות שחטאו,כפי שנאמר:"ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" ובהמשך נאמר:"וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם:ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכולם.."

[בראשית י"א,א-ו]חטאם של דור הפלגה היה כה חמור כאשר הם בגדו בקב"ה באמצעות בניין המגדל:" שראשו בשמים".

הרי היה צפוי שה' ישמיד אותם,אך היות והם היו מאוחדים ביניהם.

הם לא הושמדו,אלא אלוקים בילבל את שפתם  ופיזר אותם בכל הארצות.

התשובה לשאלה ג]

לפי  דברי רבינו בחיי: הכוהנים זכו בעשרים וארבע  מתנות כהונה ובמילה:"כה" גימטרייא= עשרים וחמש,כאן רמוז שנוספה להם עוד מתנה וזוהי: הזכות לברך את עם ישראל וזאת  בנוסף ליתר המתנות שהיה בחלקם,כמו: חלקי קורבנות,תרומה  ביכורים ועוד.

לפי דברי אברבנאל: הארץ הייתה מחולקת לשלושה אזורים:

אזור א- עובדי אדמה ובעלי מלאכה שונים.

אזור ב- אנשים הקרואים בשם:"עיוניים" המתרכזים בתפילות,בחוכמות ומשפטים.

אזור ג- אנשי חיל-גיבורים שתפקידם להילחם בעת מלחמה.

ברכת הכוהנים הייתה חלה על כל שלושת שכבות אלה של העם.

כנגד עובדי המלאכה נאמר:"יברכך ה' וישמרך"

-ברכה המשמרת אותם מכל פגע.

כנגד:"המעיינים" נאמר:"ייאר ה' פניו אליך ויחונך"

ולגבי אנשי החיל נאמר:"יישא ה' פניו אליך וישם לך שלום"-שלא יכשלו במלחמה.

לסיכום,לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי ברכת הכוהנים- היא ברכה המיועדת לכל עם ישראל  אוצרת בתוכה  את  עוצמת  מסר השלום והאחדות .

בעל הטורים אומר: כי יש להקדים שלום לכל אדם,גם אם הוא נוכרי וזאת לומדים מהמילה:"שלום"-בגימטרייא- "עשו"-כינוי למי שאינו יהודי.

רעיון זה לומדים גם במסכת ברכות[י"ז,ע"א]:"אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי,לא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נוכרי בשוק"

יהי רצון והאחדות והשלום   יהיו  נחלת כל עם ישראל ובקרוב נחזה בפעמי הגואל.

אמן ואמן.