ביאור "שאלה ופשטה" לפרשת נשא – מאת אי"ם
ביאור "שאלה ופשטה" לפרשת נשא – מאת אי"ם
[1] ד,מט: איש איש על עבודתו ועל משאו: ש: מדוע כאן נאמר 'על משאו' ואילו בציווי בני קהת (ד,יט) נאמר 'אל משאו'? ת: בני קהת עסקו בנשיאת כלי הקודש והיו צריכים הכוונה מיוחדת עד לכלי עצמו, שמא יגע בכלי שאסור לו - וימות ("וחיו ולא ימותו", פסוק י"ט), ואילו ליתר הלויים נאמרה הַכְוונה כללית אודות המשא עליו לשאת, בלי צורך להראות לו הכלי עצמו.
[1] ו,כג: כה תברכו את בני ישראל: ש: מדוע הברכה נזכרת כאן דווקא? ת: לאחר שנמנו מצוות מיוחדות לעם ישראל, כגון שילוח המצורע מחוץ למחנה (ה,א) ומועל בה' (ה,ה) וסוטה (ה,יא) ונודר ונזיר (ו,א), והעם עומדים בכולן, אז הם ראויים לברכה, שעיקרה שמירה, הארת ה' ושלום. הברכה תינתן לאחר שישמרו העם על מצוות אלו. לכן הברכה נאמרת למשה, שיאמר אותה לאהרן ולבניו, ואינה נאמרת ישירות לאהרן ולבניו, כדי שמשה יבחן אם הגיעה העת לברכה.
[1] ו,כז: ואני אברכם: ש: את מי אברך, את בני ישראל או את הכהנים? ת: את בני ישראל, שלא יחשבו הכהנים שאם קבלו את היכולת לברך ("כה תברכו את בני ישראל", פסוק כ"ג), הם יכולים לעשות זאת מתי ואיך שיחפצו. ברכתם תלויה בכך שישימו את שם ה' על בני ישראל. הדבר משמש גם אזהרה לאנשים שאינם כהנים, שלא ייחסו לעצמם כוחות של אל, ויחשבו שבכוחם לברך. ה' מדגיש "ואני" אברכם.
[1] ז,א: ביום כלות משה להקים את המשכן: ש: מדוע התורה אינה מציינת את התאריך המוכר, בשנה השנית בחודש הראשון באחד לחודש, כפי שנכתב בשמות מ,יז? ת: המשכן אמנם הוקם בשנה השנית בחודש הראשון באחד לחודש, אך ההקמה לא הסתימה ביום אחד, כי אם נמשכה לפחות במשך חודש ימים. המשכן וכל כליו, כולל המזבח, נמשחו ביום כלות משה להקים את המשכן. הנשיאים הקריבו את קרבנם "ביום המשח אותו" (פסוק יב). הנשיאים נקבו בשמות רק חודש אחרי הקמת המשכן, כאשר צוו לספור את העם, בשנה השנית בחודש השני באחד לחודש (במדבר א,א-יז), וסדר הקרבת הנשיאים נקבע לפי סדר הדגלים, סדר אשר נקבע רק אחרי מפקד העם (במדבר ב,ב), אם כן הקמת המשכן נמשכה לפחות חודש ימים, ולא הסתימה ביום אחד, ולכן נאמר "ביום כלות משה להקים את המשכן" (ז,א). קרבנות הנשיאים נמשכו 12 ימי עבודה ברצף, וסביר להניח שבשבת לא הובאו קרבנות הנשיאים, לכן חנוכת המזבח שנערכה בסוף הקרבת הנשיאים הייתה לא לפני ה- 13 בחודש השני. לאחר התארגנות של שבוע ימים נתנה הפקודה (בצורת העלות הענן מעל המשכן) לצאת למסעות, בחודש השני ב- 20 בחודש (במדבר י,יא).